Pride

פרק 27- שיחה אישית

***נקודת המבט של איימי***

״קייסי יודעת״ אמרתי כשנכנסתי לחדר של ג׳יימס שהיה מבולבל לגמרי. ישר כשסיימתי להתקלח התלבשתי והלכתי לג׳יימס כשלא ידעתי מה לעשות. ״יודעת מה?״ הוא אמר כשהכניס אותי והסתכל עלי מבולבל. ״עלינו״ נאנחתי והוא היה נראה מעט מופתעת. ״איך את יודעת?״ הוא שאל מודאג. ״היא התקלחה איתי וראתה היקי... הכל התחבר לה ולא ידעתי כבר איך לשקר״ נאנחתי כשהחזקתי במצח. ״היא כועסת עלי... ממש״ אמרתי כשהתיישבתי על המיטה שלו. ״היא אומרת שאני מקבלת יחס אחר והיא דיי מקנאה״ אמרתי בשקט כשהרגשתי כל כך רע. הוא רק נאנח והתיישב לידי. ״זה קרה עכשיו?״ הוא שאל והנהנתי בשקט. ראיתי שהוא חושב מה לעשות. ״אל תחשבי על זה עכשיו... תלכי לישון. אני אדבר איתה מחר״ הוא אמר כשהעביר את היד על הראש שלי. ״אוקיי״ נאנחתי לפני שנעמדתי והוא נעמד אחרי. ״את בסדר?״ הוא שאל כששם את היד על הלחי שלי. ״נראה לי... אני מרגישה רע״ נאנחתי והוא מיד קירב אותי אליו. ״את לא צריכה.. באמת איימי לא עשית לה שום דבר רע״ הוא אמר גורם לי להסתכל למעלה אליו. ״תלכי לישון״ הוא אמר מנסה לחייך חיוך מנחם ונאנחתי לפני שהוא השאיר לי נשיקה עמוקה ומדהימה על השפתיים ואז נתן לי נשיקה אחת על הראש לפני שיצאתי מהדלת וחזרתי חזרה לחדר שלי. נכנסתי פנימה לחדר החשוך וכולם ישנו. גם קייסי.. נאנחתי בשקט, לעזאזל. הרגשתי פשוט רע ולא ידעתי להגיד למה.
למה אני מרגישה כל כך אשמה?? נכנסתי למיטה ופשוט ניסיתי לישון בשקט ולתת ללילה הזה לחלוף מעלי.

****************

קמנו בבוקר מהרעש הנוראי שאנחנו רגילים לקום אליו. כל החדר נאנח והתעורר לאט לפני שהתחיל לקום ולהתארגן. קייסי התעלמה ממני התעלמות מוחלטת ופשוט יצאה כמה שיותר מהר מהחדר כדי להתחיל להתארגן. הנה זה שוב מתחיל.... אף פעם לא הייתי בריב עם חברה, אז אף פעם לא ידעתי מה לעשות עם זה. לבקש סליחה? על מה?? מה אני אמורה לעשות? החלטתי להניח לזה עכשיו ופשוט ללכת להתארגן גם אני.

***נקודת המבט של ג׳יימס***

ידעתי שלהתמודד עם קייסי היום יהיה קשה. אני גם לא יכול להתנהג בדיסטאנס איתה עכשיו כי היא יודעת עלי משהו יותר מדי גדול, ואני גם לא יכול לדבר איתה יותר מדי פתוח וידעתי שאני בבעיה. שנאתי לראות את איימי מרגישה ככה רע בגלל טעות שלי. לא הייתי צריך לגרור אותה לזה ואני מרגיש גרוע לגמרי. ידעתי שאני גם ככה צריך לעשות שיחות אישיות לחיילים והחלטתי לנצל את ההזדמנות הזאת כדי לקרוא לקייסי ולדבר איתה ראשונה.

ישבתי איתה באחת הכיתות ורק לפי הדרך שבה היא הסתכלה עלי ידעתי שהיא יודעת. ״מה איתך קייסי?״ שאלתי יושב מולה על הכיסא כשהיא הסתכלה לי ישר בעיניים. ״בסדר.. נראה לי״ היא נאנחה עם צחוק מובך והתלבטתי איך לגשת אליה עם הסיפור הזה ומתי. ״נראה לך?״ שאלתי והיא נאנחה מסתכלת על הריצפה לפני ששוב הרימה את המבט אלי וכבר הכרתי את המבט הזה. מבט של בחורה שרוצה לשחק ברגשות שלי כדי למשוך את תשומת הלב שלי... כבר הייתי מומחה בכל מה שקשור לבנות כמוהה. ״סתם, זה טיפשי״ היא אמרה, ושוב, הכרתי את המשחק הזה אבל שיחקתי אותו בכל זאת. ״דברי אלי״ אמרתי כשידעתי שהיא חיכתה לתשובה הזאת. היא הסתכלה עלי במבט חתולי וחייכה חיוך ביישני. ״אני מקנאה״ היא אמרה וניסיתי לא להביע יותר מדי הבעות פנים. חיכיתי שהיא תמשיך. ״אני לא אשקר... חשבתי שיש לי סיכוי כשנצא מפה״ לא האמנתי שאני מדבר ככה עם חיילת שלי... אחרי ששכבתי עם אחת. המחזור הזה איבדתי את זה לגמרי. לא הייתי צריך להיכנס לזה... ידעתי שאין כבר דרך חזרה עכשיו.