Pride

פרק 12- קיר

***נקודת המבט של איימי***

חשבתי על זה כל היום. ניסיתי לא לחשוב על זה. אבל חשבתי על זה.
הרגע הזה היה חרוט לי בראש כל הלילה וזה עצבן אותי כל כך.. למה אני מרגישה ככה? לא ידעתי אפילו איך אנחנו אמורים להתנהג עכשיו.. ״אני לא יודעת איך הם מצפים שנעשה את הבוחן מסלול הזה״ קייסי אמרה אחרי שכל השבוע אנחנו מתאמנים על החבל המגוחך הזה. ״אני יודעת!״ רוזי המשיכה אותה. ״טוב לפחות איימי לא צריכה לדאוג..״ קייסי אמרה ואז הסתכלתי עליה קצת מבולבלת. ״מה?״ שאלתי לא בטוחה על מה אנחנו מדברים. ״איימי מה יש לך זאת הפעם השלישית שאת לא חלק מהשיחה הבוקר״ קייסי אמרה כשישבנו בחדר האוכל לארוחת בוקר אבל באמת לא התרכזתי בכלום אחרי אתמול בלילה. פתאום ג׳יימס נכנס פנימה ולא יכולתי שלא לבהות בו. זאת הפעם הראשונה שראיתי אותו מאז ופשוט לא ידעתי איך להתנהג. הוא ישר נעל עלי את המבט כשנכנס אבל אז הוריד אותו והסתכל למקום אחר. ״איימי!״ רוזי צעקה עלי ומיד חזרתי אליהם. ״אוקיי מה יש לך?״ היא שאלה ומיד ניערתי את זה מעלי. ״כלום... לא ישנתי אתמול כל כך״ אמרתי בשקט כשהפסקתי להסתכל עליו. אחרי כמה דקות הם המשיכו לדבר ולא הצלחתי להתאפק והרמתי שוב את המבט אל ג׳יימס והפעם הוא הסתכל אלי בחזרה, וסימן לי עם הראש ללכת לכיוון כלשהו. ״אני כבר חוזרת״ אמרתי כשקמתי מהשולחן אבל הם דיברו על משהו ולא התייחסו אלי כל כך ומיד הלכתי למטבח, ג׳יימס כבר היה שם ונכנסתי אחריו לאחד המחסנים שהיו שם. עמדתי שם בשקט ולא כל כך ידעתי מה לעשות, רק חיכיתי שהוא יסגור את הדלת ויסתובב אלי.

הוא הסתכל עלי בשקט ורק חיכיתי שידבר כי באמת לא ידעתי מה להגיד. ״אני מצטער על אתמול״ הוא אמר כששם ידיים בכיסים שלו. ״אני מחבב אותך מאוד,״ הוא התחיל להסביר ורק לשמוע אותו מדבר איתי ככה כבר היה מוזר. ״אבל זה לא יכול לקרות. אני לא יכול להתייחס אלייך אחרת מכולם ואני עדיין מפקד שלך ושנינו יכולים להכנס לכלא צבאי על זה, או אפילו לא צבאי.. את קטינה״ הוא אמר והייתי קצת מופתעת. גם מעצם העובדה שהיא חיבב אותי, וגם מזה שזה באמת אסור. חשבתי שזה פשוט לא מקובל או משהו... לא ידעתי שזה בלתי אפשרי, ובכלל לא חשבתי על זה. וחוץ מזה, שאני ממש תכף בת שמונה עשרה. ״אז למה נישקת אותי?״ שאלתי מבולבלת. הוא ידע את זה לפני... ״זאת הייתה טעות״ הוא אמר נראה שלם עם עצמו. ״את לא יכולה לספר לאף אחד על זה... זה יעשה רע לשנינו״ הוא המשיך, ״אני מצטער״ הוא אמר לפני שיצא משם בחזרה לחדר האוכל. נשארתי שם לעמוד דיי בהלם. אז מה עכשיו? מה אני אמורה לחשוב עכשיו?

עכשיו כשאני יודעת שהוא מחבב אותי אני תמיד אשים לב שהוא מתייחס אלי אחרת מכולם או לפחות חושב אחרת עלי. איך אני אמורה להמשיך עם זה?
אחרי כמה דקות יצאתי גם אני והלכתי שוב לכיוון השולחן שלי, הסתכלתי על ג׳יימס שעמד ליד שאר המפקדים שדיברו איתו והוא הסתכל עלי בשקט במבט אדיש במיוחד. ״איפה היית?״ קייסי שאלה אותי כשהתיישבתי, מורידה לאט את המבט מג׳יימס עד שכבר לא הסתכל עלי. ״אה.. הלכתי לעזור במשהו במטבח״ שיקרתי מעט ממשיכה לאכול מהאוכל שלי.