Pride

פרק 26- מקלחת

***נקודת המבט של איימי***

חיבקתי את ג׳יימס כששכבנו במיטה והשענתי את הראש שלי על החזה שלו. הרגשתי את האצבעות שלו זזות לאט על הגב החשוף שלי והשקט שנשמע מסביב היה מושלם. איך אני אוהבת שקט. החזה שלו וירד מעט ביחד עם הנשימות שלו והריח שלו היה פשוט ממכר. אף פעם לא שכבתי ערומה במיטה עם מישהו אחרי הסקס. זה תמיד היה... פשוט סקס. לא נתתי חשיבות ללפני ואחרי ועכשיו זה כל מה שהופך את זה למדהים. ״איימי״ הוא אמר בשקט כשהמשיך להעביר את האצבעות שלו עלי. ״נרדמת?״ הוא שאל וחייכתי מעט לעצמי כי משום מה כל מה שהוא עשה היה פשוט חמוד לגמרי. ״לא״ אמרתי כשהסתובבתי ונשכבתי על הבטן בין שתי הרגליים שלו, משעינה את הידיים שלי על החזה שלו כשהסתכלתי למעלה עליו. ״יש לך עיניים יפות״ אמרתי כשהסתכלתי בעיניי הדבש הבהירות שלו שהיו אפילו מעט ירוקות. הוא צחק לרגע כשליטף לי את הלחי. ״וואו מחמאה״ הוא אמר מופתע וצחקתי עכשיו אני. ״אנחנו מתקדמים לאנישהו״ הוא המשיך וחייכתי בשקט. מה?? קראתי לו חמוד כמה פעמים. זה מחמאה. ״תביאי נשיקה״ הוא אמר ומיד צחקתי לפני שנשענתי עוד קצת קדימה כדי להצמיד את השפתיים שלי לשלו. הוא תפס לי בעדינות בפנים ונישק אותי לאט ופשוט לא יאומן שבכל פעם שהוא עושה את זה הבטן שלי מתמלאת פרפרים.

לקחתי אחורה מהנשיקה ופשוט הסתכלתי עליו בשקט והלב שלי נצבט כשהוא הסתכל ישר לתוך העיניים שלי. ״היא חמודה... בל של דיוויד״ אמרתי פתאום משום מקום והוא צחק מעט. ״זה מה שאת חושבת עליו עכשיו?״ הוא אמר עם חיוך מושלם גורם לי לצחוק לרגע. ״לא... סתם. לא יודעת למה חשבתי על זה״ אמרתי בכינות. ״היא סיפרה לי קצת עליה ועל דיוויד״ אוקיי עכשיו אני יודעת למה פלטתי את נושא השיחה הזה. בתוך תוכי לא יכולתי לשחרר את זה. ״מה היא סיפרה לך?״ הוא שאל משחק לי מעט עם השיער בין האצבעות שלו. ״היא אמרה לי שהיא עד היום לא באמת הצליחה לגרום לו להיפתח כמו שצריך״ אמרתי וג׳יימס מיד נאנח. ״למה את תמיד חושבת על זה״ הוא אמר ונשענתי לאחור כשהוא קם מהמיטה ולבש מעליו תחתוני בוקסר, טרנינג וחולצה לבנה. נאנחתי לפני ששמתי גם אני חולצה גדולה שלו ונעמדתי הולכת אחריו. ״ג׳יימס״ אמרתי והוא הסתובב אלי אחרי שלבש את החולצה מעליו. ״אני רק רוצה לשמוע קצת״ אמרתי וראיתי איך הוא ניסה להיות סבלני. הוא התיישב על המיטה כשנאנח וישבתי לידו מסתכלת עליו מרוכזת. ״סיפרתי לך... על הצוות״ הוא אמר ונכון הוא באמת סיפר לי אבל זה לא היה מספיק. ״אפשר לשמוע עליהם?״ ביקשתי והוא גירד מעט בראש ונאנח שוב. ״שון, איידן, לוק ותומאס״ הוא אמר וכבר ידעתי שזה חברי הצוות שלו כשראיתי את השמות שלהם כתובים בקטן מסביב לנשר הקעקוע. ״אמרתי לך... היינו כמו אחים״ הוא סיפר וראיתי כמה היה לו קשה לדבר על זה אבל היה לי חשוב לשמוע. ״זה קרה לפני שלוש שנים..״ הוא המשיך ובאמת ציפית שזה יהיה דיי טרי. הוא עדיין ממש צעיר. ״עברתי מיונים ליחידה מיוחדת... ואז הכרתי אותם״ הוא אמר. ״מיד למדנו לעבוד כצוות. היינו בהכשרה שנה. היינו כל היום ביחד״ הוא סיפר את זה כל כך לאט והנחתי לו. רציתי לתת לו את הזמן שלו. ״הדברים שעברתי איתם... זה כמו חיים שלמים״ רציתי לחייך, אבל ידעתי שהסוף רע אז לא חייכתי. ״יום אחד נשלחנו למבצע.. פשוט ככה״ הוא סיפר. ״היינו מיומנים לזה... זאת הייתה משימה בדיוק בשבילנו״ ראיתי שהוא כבר היה מתוסכל עוד לפני שהתחיל לספר את מה שקרה. ״אבל קרה משהו שלא ציפינו לו..״ הוא נאנח ושמתי את היד שלי על שלו בעדינות מבלי להפריע לו. ״מטען חבלה... אחד כזה ששון לא הצליח לנטרל״ הוא אמר וגירד בראש לפני שהעביר יד על הפה. ״הייתי צריך לנטרל אותו בעצמי... ידענו כולנו שאני יכולתי לעשות את זה בלי בעיה.. אבל חודש לפני המשימה הוסמכתי להיות מפקד הצוות״ הוא נאנח וכבר ראיתי איך הוא מתחיל לקחת עליו את האשמה. ״ולא יכולתי לעשות הכל״ הוא אמר וכנראה שיש בצבא דברים שאני לא מבינה בהם... כנראה שהייתה לו אז אחריות אחרת והוא לא יכל לעשות את זה במקום שון. זה לא אומר שהוא אשם! ״לא הייתי צריך להסכים להסמכה הייתי צריך לוותר ולתת לשון להיות מפקד״ הוא אמר ונאנחתי. ״ג׳יימס״ אמרתי בשקט. ״זאת לא אשמתך״ אמרתי והוא צחק מעט. ״זה מה שכולם אומרים״ הוא נאנח. ״כי זאת האמ—״