Pride

פרק 15- קינאה

***נקודת המבט של איימי***

קמנו בבוקר כרגיל מהצעקות של מפקד הפלוגה וישר התעוררתי בבהלה, כאילו עשיתי משהו לא בסדר. אבל מיד נזכרתי שהכל בסדר ופשוט ישנתי כל כך טוב אחרי אתמול בלילה. ״איימי את פה״ מתיו אמר בקול בוקר כבד. ״איפה היית??״ קייסי שאלה וכל העיניים העייפות הסתכלו עלי. ״פה. ישנתי״ אמרתי מתרוממת לאט ושלושת הבנים כבר קמו ויצאו החוצה להתארגן. ״יצאת אתמול עם ג׳יימס ולא חזרת מאז״ היא המשיכה והלב שלי מעט דפק כשהתלבשתי במדים. ״חזרתי פשוט אתם כבר נרדתם״ אמרתי נועלת נעליים כשניסיתי ממש להיתמם. אני יודעת שג׳יימס אמר לי שאני יכולה להגיד להם שהתאמנו אבל הכל ירגיש לי חשוד מדי עכשיו. ״מה קרה? מה עשית?״ רוזי שאלה וקצת הצחיק אותי שהן ישר הניחו שעשיתי משהו. ״אני..״ גמגמתי קצת כשלא ידעתי איך להגיד את זה. ״ג׳יימס מלמד אותי איך להגן על עצמי.. מתקיפה, בערך..״ אמרתי כשלא ידעתי איך להסביר את זה. הן שתיהן הסתכלו עלי בעיניים גדולות ולא הצלחתי להבין מה המבט שלהן אומר. ״את רצינית??״ רוזי שאלה והנהנתי בשקט. ״גם אני רוצה!״ קייסי מיד אמרה מפתיעה אותי מעט. ״באמת?״ שאלתי ועכשיו גם רוזי הנהנה. ״הייתי נותנת הכל בשביל שיעור פרטי עם ג׳יימס״ קייסי אמרה גורמת לי לצחוק מעט. ״תגידי לו״ אמרתי לה, ״תגידי לו גם עלי״ רוזי אמרה לקייסי כשהתחלנו לצאת להתארגן בשירותים.

***************

יצאנו לריצה כדי לשמור על הכושר למסלול המכשולים שהולך ומתקרב... לא היינו בקבוצות הפעם, רצנו כולם ביחד מה שהיה ממש קשה כשאף אחד לא היה בקצב אחיד וכולם היו צריכים להצליח איכשהו לשמור על שורות אחידות והמפקדים פשוט היו ביננו מוודאים שאנחנו בסדר. ״אני לא יכולה יותר״ ניקול התלוננה כשכבר רצנו יותר מדי זמן והתחיל להיות ממש חם. ״את רוצה מים?״ שאלתי אותה כשלא ידעתי מה עוד אני יכולה להציע לה. ״לא.. אני פשוט חייבת שזה ייגמר״ היא התנשפה בקושי רב. ״אתן בסדר?״ ג׳יידן התקרב אלינו. מאז אותה הריצה שבה הוא עזר לי הוא ממש ניסה להתקרב אלי אבל עכשיו עם כל מה שקורה עם ג׳יימס לא יכולתי להתקרב אליו בדרך כזאת, הנחתי שהוא פשוט יבין לבד שאני לא בעניין. ״כן, לניקול קצת קשה״ אמרתי והיא נאנחה. ״ניקול בואי אלי״ ברייס אמר לה מקדימה כשראה שהיא מתקשה, היא נאנחה שוב וניסתה להתקדם אליו בכוח. ״מה איתך?״ ג׳יידן שאל וניסיתי להנהן, ״בינתיים בסדר״ אמרתי והוא חייך. ״אני יכול לעזור לך אם את צריכה״ הוא אמר מתנשף תוך כדי. ״לא אני באמת בסדר״ חייכתי, הוא מסר אלי בקבוק מים שלקחתי והתחלתי לשתות ממנו לפני שהחזרתי לו בחזרה. הוא הניח את היד שלו על הגב האחורי שלי ומעט דחף אותי, לא ביקשתי את זה ממנו וגם אמרתי לו שלא קשה לי אבל לא היה לי נעים לייבש אותו מדי.

הסתכלתי קדימה וראיתי שג׳יימס סובב את הראש אלינו מדי פעם ותהיתי אם הוא רואה את זה. ג׳יידן העלה לאט את היד שלו לעורף שלי וגם ליטף לי את הגב מעט לפני שתפס לי את היד. ״בואי נתקדם קדימה״ הוא אמר וסחב אותי קדימה יותר למתקדמים, עקפנו את ג׳יימס ועכשיו ידעתי בוודאות שהוא ראה.
״ג׳יידן תעזוב אותה״ שמעתי את הקול של ג׳יימס והלב שלי מיד התחיל לדפוק. ״אני רק עוזר לה״ הוא אמר והרגשתי כל כך לא בנוח בסיטואציה. ״היא לא צריכה עזרה תעזוב לה את היד ותתקדם לברייס״ ג׳יימס איים עליו וג׳יידן נאנח ועזב לי את היד. ״למה המפקדים פה כל כך מגוננים עליכן״ הוא אמר בשקט לפני שהתחיל לרוץ מהר יותר לכיוון ברייס בדיוק כמו ניקול.
״למה את לא אומרת לי אם את צריכה עזרה?״ ג׳יימס שאל אותי כשהמשיך לרוץ לידי. ״אני לא צריכה עזרה״ אמרתי בכינות. ״זה לא נראה ככה״ הוא אמר בטון אדיש. ״באמת ג׳יימס פשוט לא היה לי נעים ממנו״ אמרתי בשקט כשלא רציתי שישמעו אותנו יותר מדי, ובטח לא כשאני רק קוראת לו בשם שלו. ״בסדר״ הוא אמר עדיין בטון אדיש. ״תפסיקי להחזיק איתו ידיים״ הוא אמר בטון קצת מגעיל ורץ קדימה מעט לניקול כששם לה את היד מאחורי הגב ודחף אותה לאט כמו שג׳יידן עשה לי וזה קצת עצבן אותי מצד אחד אבל מצד שני לא באמת חשבתי שהוא עושה לי בכוונה.