All Over Again (B.S sequel)

Santa Tell Me

"Feeling Christmas all around and I'm trying to play it cool."
_____________________

אנחנו יוצאים מהטרמינל שבשדה התעופה, ישר לראות את קהל האנשים הגדול שמחכה.

השפתיים של הארי פגשו את קצה הראש שלי בזמן שהחזקתי את היד שלו בלחץ והתרגשות.

"אין לך ממה להילחץ," הארי עזב את היד שלי ובמקום עטף את הזרוע שלו מסביב למתניים שלי.

"אני גם מתרגשת." חייכתי ונשענתי אל תוך הגוף שלו, מחפשת פנים מוכרות.

"להתרגש זה טוב." הוא הסכים עם הנהון וחיוך קטן.

הגוף שלי עזב את שלו ברגע שזיהיתי את הפנים שחיפשתי.

"אייב!" אמילי רצה אליי וכמעט גרמה לי לאבד את שיווי המשקל שלי. הרגשתי את כף היד של הארי על הגב התחתון שלי, שומר על שיווי המשקל של שתינו בחיבוק הארוך והחזק שלנו.

"אין לך מושג כמה התגעגענו אלייך. אמא בקושי ישנה מאז שאמרת לה שאת באה, ועוד עם חבר!" היא התרחקה ממני כדי לקבל מבט טוב יותר עליי. החיוך שלי לא עזב את הפנים שלי, הוא כל כך רחב עד שזה כמעט כואב.

אלוהים, היא כל כך גדלה והשתנתה. הפסדתי כמעט את כל גיל ההתבגרות שלה לצערי ואני מתחרטת על זה.

תאמינו לי, עצוב להיות הילדה המכוערת מבנינו. היופי שלה הוא נדיר.

"אממ, זה הארי." זזתי קצת הצידה כדי שהיא תראה אותו טוב יותר.

"סטיילס," היא אמרה וחייכה אליו.

"איך את-" "החבר שלך די מפורסם," היא קטעה אותי. הלחיים שלה עם גוון בהיר של אדום כשהוא מחבק אותה בעדינות.

משכתי בכתפיי בעיקר כי אני יודעת שזה נכון.

"טוב, כדאי שנזוז. ג'ייק קרול והתאומים אמורים להיות בדרך לכאן. אמא בטח משתגעת." התחלנו ללכת אחריה החיוך שלי עדיין רחב מתמיד.

"אני מתה לראות את כולם!" הלב שלי דפק במהירות ולא הפסקתי ללחוץ את היד של הארי.

אמילי נכנסה למושב הנהג בזמן שהארי ואני התיישבנו במושבים האחוריים. היא נוהגת, האחות הקטנה שלי נוהגת.

הארי הניח את כף היד הגדולה שלו על הירך שלי וחייך אליי. "בת כמה את אמילי?" הוא שאל אותה.

שמחתי שהוא התחיל איתה שיחה, הוא בדרך כלל לא אוהב לדבר או ליצור קשר עם אנשים כמעט בכלל.

"18 וחצי." היא ענתה עם חיוך. יש לי הרגשה שהיא נהנית מכל העניין שבו הארי הוא חבר שלי.

"סיימת ללמוד או שאת עדיין לומדת?" הוא התעניין.

שוב נשענתי קרוב אל הגוף שלו והנחתי את הראש שלי על הכתף שלו.

"סיימתי ללמוד אני עכשיו באוניברסיטה בסן דייגו."