"You got me faded."
____________________
הסתובבתי והתהפכתי על המזרון של המיטה הנוחה שטיפאני נתנה לי לישון עליה, ושכבתי על הגב שלי.
העיניים שלי עצומות והמחשבות שלי לא מפסיקות לרוץ לרגע.
זה הלילה השלישי שלי בלי הארי, ובמצטבר ישנתי אולי חמש שעות.
הוא התקשר אליי, המון פעמים. באיזשהו שלב החלטתי לכבות את הפלאפון שלי, כי אני לא מוכנה עוד לדבר איתו.
אני כל כך פגועה ממנו. אני סקרנית לגביו, אני מתגעגעת אליו.
אני מרגישה כמו ילדה קטנה בתיכון, שמתגעגעת לחבר שלה כשהם נפרדים רק ללילה אחד.
אני דואגת לו, ואני לא מפסיקה לחשוב על מה שהוא עושה בכל רגע. אם גם הוא שוכב ער ולא מצליח להירדם כמוני? או שרק לי זה מפריע שאנחנו לא ביחד כרגע?
ומי לעזאזל זאת היילי מקיין? זאת מחשבה שתלויה לי מול העיניים, לא משנה מה אני עושה או על מה אני מסתכלת אני פשוט ממשיכה לחשוב על מי זאת הבחורה הזאת שחבר שלי כותב לה צ'קים במשך שנתיים, ולמה הוא משלם לה כל כך הרבה.
העיניים שלי שרפו מעייפות, מצמצתי בכדי להעלים את העקצוץ הלא נעים, אבל שום דבר לא עזר.
הפלאפון שלי רטט לידי, השם של הארי מהבהב על המסך. למה הוא מתקשר אליי בשלוש וחצי לפנות בוקר.
התעלמתי מהרטט וניסיתי להמשיך לישון.
כשהוא הפסיק לא הרגשתי את ההקלה שציפיתי לה, זה רק הוסיף ללחץ שלי.
הפלאפון שלי שוב רטט, העיניים שלי נפלו שוב על השם שלו שמהבהב על פני המסך, הארי סטיילס מתקשר.
התיישבתי על המיטה במהירות והרמתי את המכשיר, האגודל שלי מחליק על המסך.
"הארי?" שאלתי בשקט.
"אייברי," הוא נשם בכבדות, והבטן שלי התכווצה. אני כל כך מקווה שהוא בסדר שאני כמעט מפחדת ממה שיש לו להגיד לי. אני צריכה לראות אותו, עכשיו.
"א..אני צריך שאת," הוא הפסיק. "אני אממ.. צריך שאת, שתבואי," הוא עצר לדבר, המילים שלו מתערבבות אחת בשנייה.הוא שתה.
"אני לא יוצאת מהמיטה עכשיו." אני כמעט כועסת עליו, כי אני יודעת שהוא כנראה מחוץ לבית, ושותה.
"בבקשה אייב.." הוא התחנן. "אני שיכור, ואנ..אני שתיתי מלא." הוא גמגם ודיבר לאט יותר מהרגיל. הדם שלי רותח, הכעס שלי מבעבע בתוכי. ידעתי שהוא שתה.
" ואני לא רוצה לנהוג עכשיו הביתה. אני בבר..אממ," הוא שוב עצר. "חכי שנייה,"
YOU ARE READING
All Over Again (B.S sequel)
Fanficכנסו לAll Over Again, הסיפור השני של Boarding school.
