All Over Again (B.S sequel)

Thinking out loud

"When your legs don't work like they used to before, And I cant sweep you off of your feet."
____________________

התעוררתי, הגוף שלי מכורבל בתוך הסדינים.

הארי עמד מול החלון, מדבר עם מישהו בפלאפון.

עטפתי מסביבי את השמיכה, מתיישבת.

הארי הסתובב, מסיים את השיחה מהר.

"בוקר טוב," הוא חייך. הנהנתי, ושפשפתי את העיניים. "אני צריך את החולצה שלי בקרוב אייב."

"ואני צריכה את שלי." דיברתי על החולצה הזרוקה שעל הרצפה.

הוא הרים אותה, והביא לי אותה.

קמתי מהמיטה, הולכת לשירותים. "תחליפי פה, כאילו לא ראיתי אותך פעם." הוא חייך, והלחיים שלי שרפו.

נכנסתי לשירותים, וסגרתי את הדלת אחרי. נועלת אותה.

החלפתי בגדים, מחייכת כשהריח של הארי עדיין עליי. שטפתי פנים, וצחצחתי את השיניים.

יצאתי מהחדר, הארי יושב על המיטה, מתמתח.

"הנה," הבאתי לו את החולצה והוא חייך.

"טוב אני חייב ללכת לעבודה.." הוא הסתכל על השעון המרשים שלו.

הנהנתי, מושכת מעל הרגליים שלי את הג'ינס.

לקחתי את הפלאפון ויצאנו מהחדר.

"את הולכת ללמוד היום?" הוא שאל כשנכנסנו למכונית שלו.

"לא, אני פשוט אשאר בבית היום.. יש לי עוד משמרת היום." סירקתי את השיער באצבעות שלי, והרגשתי את הארי תופס חתיכה דקה מהשיער שלי, ומסובב אותה סביב האצבע שלו.

"אל תעבדי היום."

"סליחה?" בפעם האחרונה שהארי אמר לי לא לעבוד, מישהו חולני שמארק שלח הרביץ לו והכניס אותו לבית חולים.

"אל תעבדי היום, אני רוצה שנעשה משהו."

"אני לא יכולה שלא לעבוד,"

"את כן. את תגידי שאת לא מרגישה טוב, ותבטלי." הלסת שלו ננעלה, והוא לא הסיט את העיניים מהדרך.

"לא אני לא."

"אייברי," הוא העביר את ידו מעל הפנים שלו מעלה ומטה.

"בבקשה תבטלי את המשמרת שלך, ותיפגשי איתי." חייכתי מהניסיון שלו.

הנדתי בראשי, "יפה שאתה מנסה." הוא נאבק בחיוך.

"אמרתי לך.. שאני לא רוצה כלום. אתה עוד עם ויולט הארי." הוא כנראה לא מבין את הנקודה.

"את אומרת את זה, אבל את ישנת איתי אתמול במלון."

"כן כי אתה לקחת אותי כשהייתי שיכורה!" הוא מאשים אותי עכשיו.

"כי לא רציתי שתהיי בבית עם מישהו אחר כשאת שיכורה." הוא הרים את הקול שלו.