"Tell me what you want to hear, something that were like those years."
________________________
נקודת המבט של אייברי קרטר:
"קדימה אוליביה את הולכת לאט!" שמעתי את הקול של מייסון מהמסדרון.
"שקט מייסון." אוליביה מלמלה.
"אוקי, תדפוק." שמענו את אוליביה מדברת מבעד לדלת.
"תדפקי את!" הוא התווכח איתה.
"מייסון תדפוק אתה או שאני ארביץ לך ואגיד לאמא שאתה הרבצת לי." אוליביה אמרה ברשעות. הארי צחק וכיסה את הפה שלו עם חיוך.
התיישבתי על המיטה בעייפות, היד של הארי עדיין עטופה מסביב למתניים שלי. נשענתי עליו, השפתיים שלו מאחורי הצוואר שלי.
"שוב?!" הוא רטן ושמעתי אותו נאנח. "אוקי אוקי. אני שונא את החיים שלי." הוא מלמל.
הארי קם מהר מהמיטה והתכופף מול הדלת. הוא הולך להבהיל את שניהם, זה לא רעיון טוב.
"לא צריך אני אדפוק חתיכת תינוק." היא דפקה על דלת החדר שלי.
"פתוח!" צעקתי, הארי עדיין עומד מול הדלת.
בבום אחד ענק הדלת נפתחה את הפנים של הארי, הוא איבד שיווי משקל ועף על הרצפה.
צחקתי בקול רם, הוא לא ציפה לזה בכלל.
התאומים הסתכלו עליו מבולבלים, ושנייה אחר כך הצטרפו לצחוק הבהמתי שלי.
"למה לא אמרת לי שזה נפתח לכיוון שלי?" הוא התיישב ושפשף את הפנים.
משכתי בכתפיי והרמתי את מייסון שישב בין הרגליים שלי.
"מגעילה," הוא מלמל בעצמו והרים את אוליביה בין הידיים שלו.
"למה הערתם אותנו בכל מקרה?" צחקתי וחיבקתי את מייסון קרוב אליי כשהשניים האחרים התיישבו על המיטה ביחד איתנו.
"רצינו להראות לכם את הפיג'מה שלנו!" הם קפצו בהתלהבות ונעמדו על המיטה אחד ליד השני.
שניהם עמדו עם הפיג'מות הכי מתוקות בעולם. פיג'מות מחוברות כמו של תינוקות, רק עם הדפס של חג. הם נראו כמו גמדים קטנים.
"אוו הארי תביא לי את הפלאפון שלי!" הוא העביר לי את הפלאפון שלי כדי שאני אובל לצלם.
"עכשיו עם הארי!" אוליביה קפצה ישר אל תוך הידיים שלו, ומייסון ישב עליו עם חיוך ענק על הפנים.
שלושתם זהרו, וצילמתי אותם עם חיוך משלי.
"עכשיו עם אייב," הוא הקים את שניהם והם עברו אליי.
"לא, עכשיו התעוררתי." כיסיתי את הפנים בזמן שהם חיכו לתמונה.
"אז מה, זה רק אני רואה." הוא ניסה לשכנע אותי.
YOU ARE READING
All Over Again (B.S sequel)
Fanfictionכנסו לAll Over Again, הסיפור השני של Boarding school.
