"He'll never love you like I can."
_____________________
הרגשתי את האדמה זזה מתחתיי, ופתחתי את העיניים רק כדי לפגוש את הצוואר של הארי מולי.
הפנים שלי קבורות ברווח שבין הכתף לבין הצוואר שלו והזרועות שלו עטופות מסביבי. לקחו לי כמה שניות להבין מה קורה, הארי סוחב אותי מהמיטה לחדר השינה שלנו, כנראה שנרדמתי על הספה.
"מה השעה?" מלמלתי בעייפות.
"אה.." הקול שלו נשמע לא בטוח, "אני לא יודע." הקול שלו נמרח. משהו לא בסדר.
הונחתי על המזרון הרך והתיישבתי מיד, העיניים שלי נופלות על השעון שבצד המיטה שלנו, ומיד אחר כך עליו.
"למה הגעת רק בשלוש לפנות בוקר?" שפשפתי את העיניים בעייפות.
"אממ.. עברנו לבר אחרי הפגישה." האצבעות שלו פתחו את הכפתורים בחולצה שלו במומחיות.
נאנחתי עם הרגשה שאני לא כל כך בטוחה מהי, והחלטתי לעזוב את הנושא. הכל יכל לקרות בזמן שהארי שתה, ואני בטוחה שגם רייצ'ל שתתה.
נשענתי לאחור והנחתי את הראש על הכרית, עצמתי את העיניים וחיכיתי שהארי יעשה כמוני. אין לי מושג באמת מה אני חושבת על כל העניין הזה.
לא אמורה להיות לי בכלל דעה על מה שהארי עושה בעבודה שלו, אבל זה כל כך מפריע לי עד שלוקחות לי כמה שניות להבין שאני עטופה בזרועות שלו.
"איך היה?" הכרחתי את עצמי לשאול אותו.
"כיף." הוא ענה בקצרה. אוקי.. הוא נהנה שם. איתם. עם הלקוחות שלו, ועם רייצ'ל. למה זה כל כך הורג אותי לשמוע את זה.
"מה עשיתם שם?" הרגשתי את הנשימה שלו מאטה ואת האצבעות שלו כמעט ומפסיקות ללטף אותי.
"אני עייף.. נדבר בבוקר."
.
אני רוצה לרצוח את הארי. אני מסתובבת בחדר במגושמות ובעייפות ומנסה להתארגן ללימודים בחוסר ערנות מוחלט. הוא העיר אותי בשלוש, ומאז לא נרדמתי עד בערך לשעה שש- חצי שעה לפני שאני אמורה להתעורר.
אני בטוחה שהעיניים שלי נפוחות מרוב עייפות, והשיער שלי נראה פשוט נורא.
הלכתי למיטה שלנו וניערתי את הארי בעדינות. הוא מלמל כמה מילים לא מובנות ונישק אותי לפני שיצאתי.
קראתי את אותו המשפט לפחות חמש פעמים, והוא עדיין לא נכנס לראש שלי. אני לא מסוגלת להתרכז מרוב עייפות, וזה חומר למבחן שיש לי מחר אני לא יכולה להרשות לעצמי לאבד את הריכוז, במיוחד עכשיו.
הסתובבתי בכיסא שלי ונשענתי על השולחן. "טיפאני?" לחשתי ותפסתי את תשומת הלב שלה.
"מממ?" היא שאלה בזמן שכתבה את מה שנכתב על הלוח ולא הורידה את העיניים ממנו לרגע.
"אני צריכה שתשלחי לי את החומר למבחן מחר אוקי? לא הספקתי לכתוב כלום."
"אוקי אין בעיה." היא הנהנה והמשיכה לכתוב.
הזמן עבר לאט וסוף סוף שוחררתי משיעור אחד, והמשכתי לשיעור אחר. הארי לא התקשר לבדוק אם אני פנויה לארוחת צהריים אז פשוט יצאתי עם טיפאני לאכול.
"את מוכנה למחר?" היא שאלה אותי והקפיצה עוד צ'יפס לפה.
"בכלל לא. אני בכלל לא יודעת מה לעשות במשך השבועיים הנוראיים האלה." הנחתי את הפנים שלי בתוך כפות הידיים שלי במותשות.
יש לי שבועיים שלמים שמפוצצים במבחנים, זאת אחת מתקופות העומס שבלימודים. אין לי דקה לעצמי, אני לא יכולה לנוח לרגע. אנחנו כרגע שורפות זמן באכילה בזמן שאנחנו יכולות לנצל אותו בלמידה.
"התחלתי ללמוד כבר לפני ארבעה ימים, אני מקווה שמשהו יצא מזה." טיפאני אמרה בגאווה. אני כל כך מקנאה בה. לא התחלתי ללמוד ואפילו חסר לי חומר.
"אני מתחילה ללמוד היום.." אמרתי בדאגה.
"כל עוד את מרוכזת את תצליחי בהכל." אני יודעת שאם אני אהיה מרוכזת אני אצליח. אני לא מסוגלת להתרכז.
"נכון.." הקול שלי דעך. הארי נמצא בעבודה עד הלילה עם רייצ'ל בזמן שאני לומדת למבחנים. אין לי מושג איך אני אעשה את זה.
במקום שהארי יאסוף אותי כרגיל, רוי הסיע אותי הביתה.
התקלחתי במהירות וירדתי לסלון. הוצאתי את הספרים והמחברות שלי והתחלתי לחלק את הזמן שלי.
אני אלמד רק לשלושה מקצועות היום, שעתיים לכל מקצוע. זה אמור להסתדר..
השעון התחיל לרוץ, והכנסתי את האוזניות לאוזניים ומוזיקה הציפה את המחשבות שלי.
השעון מעורר צלצל פעמיים, מסמן לי שארבע שעות עברו. הרמתי את העיניים מהדף, רק עוד מקצוע אחד.
ראיתי דמות עוברת מול העיניים שלי, ישר אל המדרגות.
"הארי?" הורדתי את האוזניות וקמתי מהכיסא.
"אייב?" הוא חזר אחורה קצת מבוהל.
עם כמה שהוא נראה עייף, הוא עדיין נשאר הבן אדם הכי יפה שראיתי. הרגשתי את החיוך חוזר אל הפנים שלי עם זה שראיתי אותו אחרי היום שלי.
"מצטער, לא ראיתי אותך בכלל." הוא עלה במדרגות, והחיוך נעלם.
_____________________
"We both have demons that we can't stand."
Like I Can - Sam Smith.
YOU ARE READING
All Over Again (B.S sequel)
Fanficכנסו לAll Over Again, הסיפור השני של Boarding school.
