All Over Again (B.S sequel)

I'm not the only one

"You and me, we made a vow. For better or for worse.
I can't believe you let me down, but the proof's in the way it hurts."
____________________

הלכתי לאט במסדרון, מתביישת לראות את הארי.

אני כל כך מובכת, אני נראית כמו פרה בבגדים הצמודים של ויולט.. היא בטח נראית כמו אלילה בבגדים האלה בזמן שאני מתגלגלת במסדרון.

הארי ישב על הספה, הידיים שלו קופצות על הברכיים שלו.

"אממ.." אמרתי, תופסת את תשומת לבו. הוא הסתכל עליי, העיניים שלו נופלות על הגוף שלי.

חום התפשט בגוף שלי, יחד עם המבוכה.

הוא בטח מתבייש בזה שהוא היה איתי אי פעם.

"תודה שאתם.. נותנים לי להישאר פה. אני מצטערת," הרגשתי את הצורך להתנצל, זה לא בסדר שאני נשארת לישון פה.

הוא בלע, "אל תצטערי.. אני שמח שאת פה. מאוד."

הוא סימן לי להתיישב לידו על הספה, ובלי להסס התיישבתי.

"הארי, אתה בא למיטה?" ויולט יצאה מהחדר.

"עוד רגע." הוא ענה לה, ולא הוריד את העיניים ממני.

"אני די בודדה שם לבד," היא צחקה, אבל אף אחד מאיתנו לא צחק איתה.

"אני עוד רגע בא." הוא שוב ענה לה.

"אוקי," היא נעמדה, ושילבה את הידיים מעל החזה שלה.

הבנתי שלא יהיה לנו סיכוי לדבר לשנייה בלי הנוכחות שלה, וגם הארי.

"אם תצטרכי משהו, תעירי אותי."

"או אותי," ויולט עירבה את עצמה.

הנהנתי, מודה לשניהם. זה כל כך לא המקום שלי, אני מרגישה זרה פה, למרות שעם הארי זה אמור להיות ההפך.

הארי כבר לא שלך.

תת המודע שלי הזכיר לי.

"לילה טוב." הוא קם מהספה, והלך לכיוון ויולט.

"לילה טוב אייברי!" ויולט חייכה, ועטפה את היד הקטנה שלה מסביב ליד הגדולה של הארי.

הלב שלי כאב, ופשוט חייכתי אליה.

נשכבתי על הספה, מקווה שהשינה תיפול עליי בזמן הקרוב.

***

הדלת נפתחה לאט, ושמעתי אותה נסגרת בעדינות.

עצמתי את העיניים, מעמידה פנים שאני ישנה כדי להימנע מעוד משהו מביך בטירוף שאני אולי לא אוכל לצאת ממנו.

הרגשתי מישהו מתיישב על קצה הספה שעליה שכבתי, איפה שהרגליים שלי הסתיימו.

פתחתי עין אחת, וראיתי את הארי יושב, הראש שלה פונה כלפי מטה.

התיישבתי, מסתכלת עליו.

הוא הרים את הראש שלו, ומצמץ בעייפות.

"היי," הוא לחש, וחיוך קטן מצא את דרכו לשפתיים הורודות שלו.

"היי," חייכתי חזרה, והוא קירב את הגוף שלו לשלי.

"למה אתה לא ישן?" הוא גירד את העורף שלו.

"לא יכלתי להירדם. כשאת שוכבת על הספה בבית שלי, ולא להיות איתך." הוא התוודה בשקט.

הלב שלי צנח, והרגשתי אותו פועם במהירות.

"זה לא בסדר. שאני פה.. שאנחנו מדברים עכשיו."

"אני יודע. אני רוצה שתדעי.. שאני וויולט," הוא עצר את עצמו.

"אתה וויולט..?"

"לא יודע איך להסביר לך את זה. אנחנו מאורסים, אבל לא באמת.. ביחד?" הוא ניסה.

"אממ..אוקי. אז מה אתם בדיוק?"
____________________
"You say I'm crazy, Cause you don't think I know what you've done.
But when you call me baby, I know I'm not the only one.."

I'm not the only one - Sam Smith.

מה אתן חושבות ? תגיבו !