"We live with no lies.."
__________________
אין לי מילים. אני לא יודעת מה להגיד.. אני מוכנה לזה?
אין לי מושג למה אני אמורה לצפות, אם כמ מוכנה בכלל. זה בטח משהו ענק, כי הוא גרם לריבים ענקיים בינינו, ובאיזושהי דרך גרם לנו להיפרד אחד מהשני.
הרגשתי חום מתפשט בגוף שלי, חוסר המילים שלי מוסיף ללחץ הגדול שלי.
"אייברי?" הארי לא הוריד את העיניים שלו ממני לשנייה. הוא הוסיף ללחץ ולחרדה שלי.
אני לא מבינה מה הוא מצפה ממני להגיד.
"מה?"
"מר סטיילס?" רוי הפריע לנו. הארי הסתכל עליו, וחיכה לשמוע מה יש לו להגיד.
"אנחנו לא יכולים להיכנס לרחוב פרימרוז," הסתכלנו מחוץ לחלון, אמבולנסים מקיפים את הרחוב שאליו ניסינו להיכנס, ניידות משטרה מחרישות את האוזניים שלנו עם הסירנות שלהן. הלב הכבד שלי נפל לבטן, דאגה ממלאת אותי.
"שיט." הארי פתח את החלון כדי שיוכל לקבל מבט טוב יותר. הוא שמר על קור רוח, ורק הסתכל.
כשהוא לא הצליח לראות כלום, הוא פתח את הדלת ויצא במהירות.
"הארי!" יצאתי אחריו רצה אחרי העקבות שלו.
"אדוני, אתה לא יכול לעבור." שוטר גדול עצר את הארי מלהמשיך ללכת.
"מה קרה פה?" הארי שאל ברוגע.
"תאונת דרכים קשה, הפצועים מועברים לבית החולים עכשיו." השוטר לא אמר יותר מזה.
הארי הסתובב, אחז ביד שלי והוביל את שנינו למכונית בדממה.
"מה קרה?" שאלתי בדאגה, הבעת הפנים שלו מפחידה אותי.
"אני לא יודע אייברי הייתי איתך כל הזמן הזה," הוא התפרץ.
סתמתי את הפה, לא רוצה להכעיס אותו יותר.
בשביל להוסיף ללחץ, הפלאפון של הארי התחיל לצלצל.
"מה?" הוא אמר במהירות. הוא מכיר אנשים שגרים ברחוב הזה. הוא משתגע מדאגה?
הוא ניתק את השיחה, הנשימות שלו היו מהירות וקצרות.
"רוי תוריד אותי בבית חולים, קח את אייברי הביתה ואני אדבר איתך אחר כך."
השתיקה רעמה במכונית. אף אחד לא דיבר. הסקרנות שלי הרגה אותי, רציתי לדעת למה הוא צריך להיות בבית חולים ולמה אני לא יכולה להצטרף אליו.
מישהו מהמשפחה שלו בבית חולים? זה לא הגיוני בגלל שכל המשפחה שלו באנגליה, ובקושי מדברת איתו. במיוחד אבא שלו.
את מי לעזאזל הוא מכיר ברחוב הזה ולמה הוא צריך להיות בבית חולים?
הארי העביר את האצבעות שלו דרך השיער שלו בלחץ, ומשך אותו בעצבים.
YOU ARE READING
All Over Again (B.S sequel)
Fanfictionכנסו לAll Over Again, הסיפור השני של Boarding school.
