18

4.8K 299 73
                                    

"So kiss me where I lay down my hands pressed to your cheeks."
____________________

בפעם הרביעית שהאייפון שלי רטט על השולחן, כיביתי אותו והמשכתי בשיעור.

טיפאני קרצה לי, ופשוט גלגלתי את העיניים עם חיוך קטן.

העתקתי את המילים שהמרצה הכתיב, והשענתי את הראש שלי בתוך כף היד שלי.

אחרי כמה זמן כבר איבדתי את הקצב, וסמכתי על טיפאני שתעתיק את הכל.

השעה וחצי נגמרה, והכיתה נשפכה החוצה.

הדלקתי את הפלאפון בחזרה, 12 שיחות שלא נענו מהארי. אובססיבי טיפה?

התקשרתי חזרה, הוא ענה מיד בפרנטיות.

"אייברי! למה לעזאזל את לא עונה לפלאפון שלך?" הוא צעק עליי.

"קודם כל תנמיך את הקול שלך, הייתי בשיעור." הוא נשם, עדיין לא רגוע. מה יש לו?

"לא השתמשנו בקונדום אתמול, ולא קנינו את הכדור אייברי. פאק, מה אנחנו הולכים לעשות?" דמיינתי אותו מושך בשיער שלו.

"תירגע, יהיה בס-" "לא יהיה בסדר! את רוצה עכשיו ילד אייברי?" הוא שוב הרים את הקול שלו, וגלגלתי את העיניים רגועה.

"אם תתן לי לדבר שנייה, תבין שקניתי היום בבוקר את הכדור ולקחתי אותו. לא קרה כלום, אני פשוט אתחיל לקחת אותם.." הקול שלי דעך.

"אה," הוא צחק, חסר נשימה.

"אוקיי." הוא נרגע. "סליחה שצעקתי עלייך.." הוא דיבר בשקט.

"זה בסדר, אני מבינה." חייכתי למרות שהיא לא יכול לראות את החיוך שלי.

יצאתי לקמפוס, מחפשת משהו קטן לאכול.

"אתה עסוק?"

"מה?" הוא נשמע מבולבל. "כן, אני בעבודה."

"אה טוב לא משנה אז." התיישבתי על הספסל מסתכלת על האנשים חולפים על פיי.

"מה רצית לעשות?"

"רציתי שנאכל ביחד אבל אתה עסוק, נוכל בפעם אחרת." נפנפתי אותו. היה שקט על הקו, הארי לא אמר כלום.

"קרה משהו?" שאלתי בלחץ.

"זאת הפעם הראשונה שאת רוצה להיפגש איתי."

"זאת לא הפעם הראשונה!" הגנתי על העצמי, ואז מבינה שזאת באמת הפעם הראשונה שאני יוזמת.

"כן, כן אייב. לא יהיה לי זמן לצאת מהמשרד, תביאי לפה אוכל?" הוא ניסה.

"אוקיי, תסמס לי את הכתובת אני אבוא לשם."

"לא, אני אשלח מישהו שיבוא לקחת אותך, תחכי שם הוא עכשיו בא."

"לא צריך אני יכולה לקחת אוטוב-" "תחכי שם הנהג שלי יבוא לקחת אותך."

"אוקיי.." נכנעתי, וניתקתי את השיחה.

יצאתי מהמתחם וישבתי על החומה הקטנה ליד השער הגדול של האוניברסיטה.

ריינג' רובר שחור חנה מולי, הנהג יצא מהאוטו ונעמד מולי.

"מיס קרטר?" הוא דיבר אליי עם חיוך קטן.

"אייברי," תיקנתי אותו. "אני רוי, אני אסיע אותך היום." הוא פתח לי את הדלת האחורית, ונכנסתי בנימוס למכונית הגדולה.

אחרי עצירה קצרה של קניית אוכל, הגענו לבניין של הארי.

אותיות ענקיות עם ראשי התיבות שלו ושל החברה מוצגים על חזות הבניין. Madden H.S.

בניין זכוכית עם יותר ממאה קומות, עוצר נשימה.

כל זה של הארי.

רוי הראה לי את הדרך פנימה, מהנהן למזכירות הבלונדיניות שיושבות בכניסה. "זאת מיס קרטר." העיניים שלהן התרחבו, מסתכלות אחת על השנייה.

הן הנהנו, חוזרות לעבודה שלהן.

עלינו במעלית, לקח לנו פחות מדקה. אני מניחה שהמשרד של הארי הוא בין הגבוהים פה.

כשהמעלית נפתחה, הבנתי שהוא גם בין הגדולים פה.

יש לו משרד ענק, במקום קירות, יש לו חלונות זכוכית ענקיים שמשקיפים על העיר כולה.

המשרד שלו מושלם בלשון המעטה, מודרני פשוט, אבל מהמם.

הוא חייך אליי, מסמן לי להתקרב עם האצבע. הסתכלתי מאחורי, רואה שאני לבדי, רוי נעלם לפני שיכלתי להודות לו.

הארי ישב על כיסא שחור גדול מסביב לשולחן שלו, והתקרבתי אליו לא כל כך יודעת מה לעשות עם עצמי.

הוא החזיק במתניים שלי, מושיב אותי על השולחן שלו מולו. הוא היה לבוש בחליפת עסקים שחורה, צמודה. הגוף שלי ישב בצורה מושלמת התוך החליפה, מחמיאה לו. הוא כל כך סקסי.

חייכתי אליו כשהוא התקרב אליי, מנשק את המצח שלי לפני שלחש "היי," השפתיים שלו טיילו ללחי שלי, מיד אחר כך הדביקו נשיקה קטנה לשפתיים שלי.

"היי," חייכתי שוב מתקרבת אליו ומנשקת אותו בעצמי.

"הבאתי אוכל." פתחתי את השקיות של האוכל.

"מעולה אני מת מרעב." הבאתי לו את האוכל שלו. "סיני," חיוך שובב נמתח על השפתיים שלו לפני שהכניס סושי אחד לפה.

"איך היה עד עכשיו?" שאלתי אותו על העבודה, הוא מיד הסיט את העיניים שלו ממני.

"בסדר." הוא ענה בקצרה.

החזקתי את הסנטר שלו בפעם הראשונה, מאלצת אותו להסתכל עליי. "בסדר?" הוא הנהן. ירדתי מהנושא לפני שהוא יתעצבן מהשד יודע מה.

הטלפון שלו צלצל, והוא מיד הרים אותו.

"מה?" הוא שאל חסר סבלנות.

"תדחי אותה לשבוע הבא."

"אמרתי לכן לא להתקשר אליי עכשיו," הוא ניתק את השיחה והחזיר את תשומת הלב שלו אליי.

"אתה צריך סבלנות." דיברתי ברגע שהוא הסתכל עליי.

"אני צריך אותך." הוא חייך.

"כמה קיטשי," סירקתי את השיער שלו.

"מממ," הוא לקח ביס מהסושי שלו, והאכיל אותי.

"רק בשבילך." הוא קרץ.
____________________
"I have loved you since we were eighteen. Long Before we both thought the same thing."

18 - One Direction.

עוד פרק רע מחילה ממכן.....

All Over Again (B.S sequel)Where stories live. Discover now