"Your love is like a soldier, loyal till you die."
_____________
״בן זונה!״ הארי מתפרץ דרך הדלת, תוך שניות הידיים שלו מאגרפות את החולצה של קלייד.
״די!״ אני קופצת קדימה בשביל להרחיק אותו מקלייד, הוא לא מפסיק. ״הארי,״ בשנייה שקלייד שומע את השם של הארי הוא מפסיק להיאבק בו, והכתפיים שלו נופלות.
״מי זה?״ הארי דוחף את הגוף שלו לקיר, ולמרות הכאב שקיים אצל הארי בעיניים אני ניגשת לקלייד. ״אני מצטערת..״ אני מתנצלת בשם הארי בפעם המיליון.
״אין לך על מה להצטער. הכל בסדר.״ הוא מחייך אליי.
״אייברי?״ הארי מרים את הקול שלו עליי. ״מי זה ומה הוא עושה פה?״ הוא מתכוון לקלייד. אני רוצה להגיד לו שיעוף מהדירה שלי אבל אני לא מרשה לעצמי. אני רואה שהארי מחפש משהו לשבור, אבל הוא יודע שאם הוא ישבור משהו מהדברים שלי אני לא אסלח לו.
״הארי..״ אני לא יודעת מה להגיד לו. ״תן לי שנייה.״
״לא! מי זה?״ הוא שוב צועק. כשהארי צועק הקול שלו מהדהד בכל הדירה הקטנה, ולמען האמת אם לא הייתי רגילה לזה הייתי נבהלת בדיוק כמו קלייד.
״אני אדבר איתך מאוחר יותר טוב? ניפגש במשחק.״ אני פונה אל קלייד אבל הוא לא מסכים.
״אני לא חושב שזה רעיון טוב שאני אשאיר אותך איתו לבד.״ למילים שלו יש משמעות כפולה. נמאס לי שכולם מפחדים להשאיר את הארי ואותי לבד, אני מבינה את ההירתעות מהאגרסיביות והאלימות שלו, אני באמת מבינה, אבל הארי בחיים שלו לא ירים עליי יד, ולא יפגע בי בכוונה.
״תשאיר אותנו לבד.״ אני מנסה שלא לאבד את קור הרוח של כלפיו.
״את מתעלמת ממני עכשיו?״ הזעם של הארי נשמע בקול שלו.
קלייד ממשיך, ״אני לא חוש-״ ״קלייד לך!״ אני לא שולטת בצעקה שלי כלפיו, ״לך אני אדבר איתך אחר כך.״
״לא את לא.״ הארי חייב להוסיף. כמה חוצפה יש בבן אדם אחד?
קלייד מסתכל על שנינו לפני שיוצא במהירות ובשקט מהבית.
״אייברי,״ הוא נשען קדימה ואוסף את כפות הידיים שלי בשלו. ״מה אתה עושה פה? אתה נכנס לבית שלי, מרביץ לחבר שלי ואז מעיף אותו מכאן? מי אתה חושב שאתה?״ הוא מפיל את כפות הידיים שלי משלו כשהוא שומע את המילים שלי.
אני סתומה שאמרתי שהוא חבר שלי. למה לעזאזל הייתי צריכה להגיד את זה.. כי רציתי שיכאב לו.
YOU ARE READING
All Over Again (B.S sequel)
Fanfictionכנסו לAll Over Again, הסיפור השני של Boarding school.
