Stitches

2.8K 328 78
                                    

"You lured me in I couldn't sense the pain."
____________
החזקתי את הבטן שלי כשהשתעלתי,
והרגשתי כאילו אני עומדת להשתעל את הקיבה שלי החוצה.

החום שלי בטח עלה למשהו שמרגיש כמו חמישים מעלות, וחוסר המנוחה שלי בטוח לא תורם להבראה שלי.

אני עושה את אותו הדבר כל יום. קמה ללימודים, פורשת באמצע, ומבלה את שאר היום במיטה ולומדת למבחן הגדול שלי.

זה נס שאין לי שלושה מבחנים גדולים, אלא רק אחד, זה לא קרה לי באוניברסיטה.

עברו ארבעה ימים, והמצב שלי רק מחמיר. ג'ו הציע לקחת אותי לרופא, כי זה באמת לא נראה כמו וירוס של שלושה ימים בקיבה, אבל כנראה שעדיין קצת מוקדם מדי בשביל לדעת.

אני יודעת בדיוק למה אני מרגישה ככה. זה בגלל הלחץ הענק שהצטבר בגוף שלי. יחד עם כל המבחנים, הארי, הילדה של הארי, כבר חודשים שאני מרגישה בלחץ מטורף ועכשיו הגוף שלי סוף סוף נכנע לו.

אני מניחה שאני הבאתי את זה על עצמי.

האייפון שלי רטט, מספר לא מוכר הבהב על המסך.

אולי זה הארי? אולי הוא מתקשר אליי עכשיו בגלל שנהרס לו הפלאפון ובגלל זה הוא לא התקשר אליי שבוע?

יש לי בעיות.

עניתי לשיחה, לפני שיכולתי לדבר מישהו הקדים אותי.

"אייברי!" הקול השמח של לואי בירך אותי. לואי מתקשר אלי? זאת חתיכת הפתעה משמחת.

"היי לו, מה קורה?" הקול שלי חרק ונשבר. ההטבות בלהיות חולה.

"הכל בסדר? את לא נשמעת טוב."

אני פאקינג גוססת.

הרחקתי את המכשיר ממני בזמן שהשתעלתי והחזקתי את הבטן שלי בכאב.

"אני לא מרגישה טוב כל כך.." אני באמת גוססת.

"אני שומע. טוב התקשרתי להגיד לך שכולם בעיר, רצינו להפתיע אותך ואת הארי. הוא לא עונה לי.. נייל וליאם באו ביחד, הם נשארים במלון לטניה, זה לא רחוק ממכם. זאין אמור להגיע הערב, ואוסטין הצטרף כשהוא שמע שכולם באים. אז אנחנו הולכים למועדון שליד המלון של נייל וליאם. אתם באים?" הוא שאל בהתרגשות.

All Over Again (B.S sequel)Where stories live. Discover now