לחצות את הקו || Cross The Line

פרק 22

"ואיך בדיוק אתה מתכוון לעשות את זה אם אתה לא יודע איפה היא נמצאת?" אן שאלה בתמיהה ואני רק הגבתי בחיוך גאה לכיוונם.
"יש לי את הדרכים שלי"

כשהגעתי ליציאה של בית הספר חייגתי לבנאדם היחידי שידעתי שיעזור לי.
"היי ליאו, זוכר את הטובה הזאת שאתה חייב לי, הגיע הזמן להחזיר אותה" לא נתתי לו אפילו הזדמנות להתבדח כהרגלו.
"ככה עונים לטלפון כשמדברים עם חבר קרוב?" הוא העמיד פנים של נעלב ואני גילגלתי את עיניי, למרות שהוא גדול ממני בלפחות 3 שנים הוא מתנהג כמו אידיוט רוב הזמן.
"אין לי זמן לזה, אני מסמס לך שם של מישהו ואני צריך שתיתן לי את כול המידע שיש לך עליו כולל איפה הוא נמצא עכשיו" הרצינות נטפה מקולי מבלי ששמתי לב, שלחתי את כול הפרטים שזכרתי מהכרטיס בהודעת הסמס כולל את שמו של הבחור...
"מה קורה איידן? אף פעם לא שמעתי אותך ככה, קרה משהו?" שמעתי את הדאגה בקולו מהצד השני וחייכתי כתגובה, מי חשב שאני ישיג חבר כזה טוב מתחרויות האופנועים הלא חוקיות שהשתתפתי בהם. ידעתי שהוא בעצמו מעורב במיליון דברים פליליים בעצמו אבל כמו שהוא לא שאל בהתחלה מה הסיבות שלי להיכנס לעולם הזה ככה גם אני לא שאלתי אותו.

"לא משהו שאתה צריך לדאוג לגביו" ניתקתי את השיחה תוך כדי שאני מתיישב על האופנוע שלי, מתניע אותו בכוונה לנסוע לכול מקום שהוא לא בית הספר.
הדאגות לגביי ליאה לא פסקו וידעתי שהדבר היחידי שירגיע אותי עד שאקבל תשובה מליאו זה לנסוע באופנוע שלי.
אחריי רדת הלילה סוף כול סוף ליאו סימס לי את כול הפרטים על השם ומה שגיליתי זיעזע אותי לגמריי.
האיש המדובר שליאה הסתירה ממני הוא נבלה שמלא בחובות אבל זה לא מונע ממנו לשכב עם פרוצה כמעט כול לילה...
הוא נמצא עכשיו במלון מול הבר המפורסם.
המחיר שהוא משלם לכול בחורה שמסכימה לשכב איתו הוא מגוחך ולא רק בגלל שזה הרבה כסף אלא בגלל שהוא בקושי יכול להרשות לעצמו את זה...המחיר הזה הוא אותו מחיר שהיה כתוב בכרטיס שליאה חטפה ממני...
אם הפרטים שליאו שלח לי באמת נכונים אז זה אומר שהיא... מתכוונת להיות איתו הלילה!
כבר סיפרו לי שמחיר התרופה של קאי הוא גבוה אבל להגיע לרמה כזאת שהיא תסכים לשכב עם זרים כדי לקבל כסף? רק המחשבה על זה גרמה לדם שלי לרתוח ולא הייתי מוכן שזה יקרה.
נסעתי במהירות לכיוון המלון בתקווה שאספיק לעצור את הטיפשה הזאת בזמן אך לא ידעתי אם אספיק.

בחריקת גלגלים החנתי את האופנוע והתפרצתי אל הקבלה בפנים לחוצות.
"את יכולה בבקשה להגיד לי באיזה חדר נמצא הבחור הזה?" אמרתי לפקידה את שמו והראתי לה את הטלפון שלי עם התמונה שליאו שלח לי כשאני דואג לשלוח לכיוונה את החיוך הכי פלרטטני שאני יכול לגייס ובמזל הבחורה הנחמדה אמרה לי את מספר החדר...
למעלית לקח יותר מידי זמן אז לקחתי את המדרגות וכשהגעתי למסדרון מצאתי את החדר המדובר.
יכולתי לישמוע את יבבותיה החלושות בוקעות מבעד לדלת כשהן טושטשו על ידי קולו של הגבר המבוגר. בעטתי את הדלת בעצבים, מה שגרם לה להיפתח וזה דרש ממני כול טיפה של איפוק לא להתחרפן למראה שקיבל אותי אחר כך.
ליאה הייתה בהלבשה תחתונה והאיש המנובל גחן מעליה כשידיו על גופה.
ראיתי שהיא רעדה וראיתי את הדמעות בעיניה שאיימו לצאת אך נראה שאם לא הייתי מתערב עכשיו היא הייתה ממשיכה למרות שזה היה ברור שהיא לא רצתה את זה.