לחצות את הקו || Cross The Line

פרק 8

אני לא מתכוונת להרוס לכולם רק כי לי לא נוח...שיננתי שוב ושוב את המשפט בראש וירדתי גם אני במדרגות לכיוון השולחן הענק בפינת האוכל. הסתכלתי כבדרך אגב לסלון שהיה מחובר אל פינת האוכל ועוצב בצבעי לבן שחור יפיפיים.
כולם כבר היו ישובים חוץ ממני ומאיידן, נשמתי שוב נשימה עמוקה לפניי שגררתי את הכיסא שליד קאי והתיישבתי לידו כך שישבנו אני מול איידן, קאי מול מנור וקרוליין בראש השולחן כשאימי לידה בצידה הימיני וליד קאי.
האוכל הריח נפלא ולא עבר רגע כשאיידן וקאי התנפלו על האוכל כמו שני ברברים.
הופתעתי מאוד לגלות שמנור הייתה בעצם דיי דומה לאמא שלה ולא לאיידן.

"אז ליאה איך את בלימודים?" קרוליין שאלה אותי ואני בדיוק סיימתי לאכול את ביס הלזניה שלי.
"הולך לי מצויין" שיקרתי, הריי הבן שלה לא הפסיק להפריע לי ללמוד אז ברור שהציונים שלי עמדו לרדת בגללו.
"כן ואנחנו אפילו יושבים אחד ליד השני" איידן הצטרף לשיחה ובעטתי לרגלו כתגובה, מסמלת לו שעדיף שלא יוסיף עוד לשיחה הזאת כי אני רציתי לסגור את הנושא הזה כמה שיותר מהר.
שנאתי לשקר ובזמן האחרון זה הדבר היחידי שעשיתי.
"באמת! אז אתם אפילו חברים טובים יותר משחשבנו" אימי הצהירה וחייכה לכיוונה של קרוליין.
אוי לא, אמא שלי כבר התחברה אליה...הכול אבוד.
הינהנתי בכוח והפעם זה היה תורו של איידן לבעוט ברגלי, כנראה שהייתי צריכה להיות יותר אמינה מיזה.

"מה איתכן? איך אתן הכרתן?" שאלתי בידידות ובעדינות כדי לא להראות את המטרה האמיתית שלי...לגלות מתי החברות הזאת שלהן התחילה.
"אהה הכרנו עוד כשהייתם שניכם ביסודי" קרוליין הסבירה תוך כדי שהיא הצביעה עליי ועל איידן.
"תמיד נפגשנו באסיפות ההורים שלכם ביסודי אבל כשמנור נכנסה לחוג הג'ודו של קאי ונפגשנו שוב היינו חייבות להשלים פערים" היא המשיכה בהתלהבות.
"כן הייתי בהלם שהייתה לך עוד ילדה!" אימי אמרה בהלם ובהתרגשות ושניהן המשיכו לדבר בניהן.
באמצע הארוחה השיחה בין האימהות שלנו הופנתה לאחינו הקטנים.
"מה איתכם, מנור? קאי?" קרוליין שאלה אותם והיה נראה שהיא הוציאה אותם מהעולם שלהם.
שמתי לב לזה גם לפניי, החיוכים שהם שלחו אחד לשני ואפילו עכשיו בארוחה, לא מתייחסים למה שנאמר בכלל רק מסתכלים אחד על השני...לא הייתי בטוחה לגביי מנור כי לא הכרתי אותה מספיק זמן אבל לגביי קאי כבר הבנתי לבד...הוא מאוהב בה.
נפלא, פשוט נפלא...המשפחה של איידן עטפה אותי מכול הצדדים מבלי יכולת להימלט ואפילו לא קלטתי את זה קורה.

"מה?" מנור שאלה את קרוליין והיא החזירה לה מבט כאילו שניהן שומרות סוד כלשהו.
"איך הולך לכם בג'ודו?" אימי שאלה וכך המשיכו להן השיחות חסרות הטעם במהלך כול הארוחה, בכול פעם שפנו אליי או אל איידן נזהרנו שלא לחשוף את יחסינו האמיתיים משתי סיבות, אחד כדי לא להרוס את האווירה ושתיים כי האושר של המשפחות שלנו היה הדבר שהכי חשוב לנו ואני חושבת שזה הדבר היחידי שאני והוא דומים בו.