לחצות את הקו || Cross The Line

פרק 18

"אני באתי כי דאגתי לך יבהמה חסרת רגשות!" תקעתי אצבע מאשימה בחזהו ושוק נראה על פניו מדבריי.
רק אז הבנתי מה פלטתי מהפה וסומק אדום עז התחיל להתפשט על פניי, אחריי שהוא התאפס מדבריי הוא תפס את ידי הפעם בעדינות.
"אני לא צריך שתדאגי לי רק שלא תיהיי כאן עכשיו" הוא בילגן את שיערו ונאנח בייאוש.
"בסדר אז בוא נלך" משכתי את ידו בניסיון להרחיק אותו מהמסלול המסוכן אך ידעתי שהוא לא ילך, זה יהיה קל מידיי.
וכמו שחשבתי...הוא נעצר באמצע הדרך.
"ליאה את יודעת שאני לא יכול לבוא איתך" הבטתי לכיוון המסלול ורק אז שמתי לב לאופנועים הישנים שעמדו בצד, כשניסיתי להבין למה הם משומשים הבנתי שהם להשכרה לתחרות.
"זה לא שאתה לא יכול, אתה פשוט לא רוצה" הסתובבתי אליו כשהפעם אני לא טורחת להסתיר את הכעס בעיניי.
שפתיו הגו את המילה 'מצטער' לפניי שהוא שיחרר את ידי מידו ועלה על האופנוע שלו, נוסע לכיוון קו ההתחלה של המסלול.

לא משנה מה אני יגיד הוא ימשיך בשלו, שנאתי את זה שכול מה שהאידיוט הזה גרם ללב שלי לעשות בימים האחרונים זה רק לדאוג לו.
במקום לחזור אל התחנה וללכת הביתה כמו שאיידן רצה, החלטתי להישאר...ולא רק בגלל שידעתי שהוא יכעס אלא בגלל שרציתי ללמד אותו לקח.
אם הוא לא יקשיב למה שיש לי להגיד בדרך הקלה אז הוא ילמד בדרך הקשה.
פחדתי פחד מוות ממה שעמדתי לעשות אבל המשכתי להזכיר לעצמי שזה למטרה טובה.
התקדמתי אל עבר קו ההתחלה, נזהרת שהוא לא יזהה אותי בין כול האנשים.
כמו שראיתי מרחוק רוב הבחורות היו ישובות על האופנועים של המתחרים, כאילו זה מן מבחן אמון הם התיישבו גב אל גב שהדבר היחידי שימנע מהבחורה לעוף מהאופנוע היא חגורת המכנס שאיתה היא נקשרת לבן הזוג שמתחרה, זה בהחלט הדבר הכי מסוכן שראיתי בחיים...
לא רציתי לעשות את זה אבל ידעתי שזאת הדרך היחידה לגרום לאיידן להקשיב לי או להתחרפן לגמריי.
התקדמתי אל עבר האופנוען שהראה לי את הדרך כשהלכתי לאיבוד והוא הופתע ליראות שהתקדמתי לעברו, תוך כדי מבין את כוונותיי.
"את בטוחה שאת רוצה להשתתף?" ספק נראה בעיניו של הגבר שעמד מולי ואני הינהנתי בהחלטיות עם החיוך הכי כובש שיכולתי לגייס.
תחילה הייתי צריכה לשכנע אותו אבל זה לא לקח לי כול כך הרבה זמן כי הוא נכנע די בקלות.

התיישבתי על האופנוע עם גבי אליו כשהוא מושיט לי את חגורת מכנסיו...מי שהמציא את הדבר המטופש הזה בהחלט פסיכופט רציני.
קשרתי את החגורה סביבי וסביב האופנוען ויכולתי להרגיש את המתח באוויר, לא ידעתי למה שאר הבחורות הסכימו לעשות דבר כזה וגם לא אהבתי את זה שהוקלתי לגלות שאיידן סירב לכול הבחורות שהתקבצו סביבו- מבקשות להיות בנות הזוג שלו בתחרות ללא הצלחה.
"אפשר לבקש ממך טובה?" זרקתי לאוויר כמה דקות לפניי תחילת התחרות.
בגלל השקט מצידו הנחתי שהוא מחכה להמשך דבריי, אז המשכתי...
"אל תעצור עד שאתה חוצה את קו הסיום" שמעתי את גיחוכו הרם ואת השיעשוע בקולו כשהוא החזיר לי 'את יכולה לסמוך על זה'.
לפני שהספקתי להגיב בחורה עם ביקיני הופיעה בעודה מחזיקה שני דגלים שחורים, עומדת ממש באמצע קו ההתחלה.
האופנוען מיקם את עצמו לפני קו ההתחלה והתחלתי לישמוע את קולות המנועים מסביבי, כולם התרגשו והיו לחוצים, יכולתי ליראות את זה על פניהם, בכול זאת ממה שהבנתי הם מתחרים על כסף...הרבה כסף.
חלק מהבחורות שישבו עם גבם לאופנוענים כמוני היו לחוצות והנחתי שגם להן יש סיבה להיות כאן.