סיפורה של ליאנה:
"ליאנה" גיימס אומר.
אני מביטה בו בוכה.
הוא ליפף את זרועותיו סביבי ואני בכיתי בקול.
ולרגע אחד היכה בי המחשבה שיש מצב, שמה שקורה בבטן שלי, שהתינוק, הוא של גיימס.
התרחקתי בבהלה.
"הכל בסדר?" הוא שאל מודאג.
הינהנתי.
זה היה רק מזרקה. אבל זה היה הקצה של הכל.
לא יכולתי להחזיק מעמד.
הכל הלך והתפורר סביבי.
קודם בריאן עזב בצעקה ואז גיימס אמר כשהכל טעות ועכשיו ההריון המטומטם הזה שעדיין לא נתפס ובסוף המזרקה. המזרקה שתמיד הגעתי אליה, שתמיד גרמה לי להרגיש טוב יותר, כשהייתי צריכה אותה יותר מכל, היא כבר לא פה.
"אני..אני צריכה ללכת.." אמרתי ורצתי משם כל עוד יכולתי.
הרגשתי שאני משתגעת.
"ליאנה!" שמעתי את קולו של גיימס מרחוק אלב המשכתי לרוץ, כאילו אגיע למקום ללא דאגות.
הטלפון צילצל.
עניתי בלי לחשוב יותר מידי.
"היי אחותי, השיחות האלה עולות מלא כסף, אז יאלה, עידכון מהיר" אמילי אומרת דרך הטלפון.
פרצתי בבכי. אני שונאת לבכות. שונאת. אבל לא יכולתי להחזיק הכל בפנים יותר.
"בריאן חזר" מילמלתי אליה. "אחרי שרבתי עם גיימס שהוא שיקר לי והוא נשוי!"
היא שתקה בהלם ואני פרקתי הכל אליה בבת אחת
"ואז גיימס נפרד מהארוסה שלו אבל אני הייתי עם בריאן ואני לא ידעתי מה לעשות ולא יודעת איך זה קרה פשוט התחלתי לשכב עם גיימס"
"בגדת בבריאן?" היא קטעה אותי המומה.
"בבקשה אל תשפטי אותי" מילמלתי בבכי.
"אני בחיים לא אשפוט אותך!" היא אמרה ואני המשכתי.
"ועכשיו גיליתי אני בהריון" אמרתי. פעם ראשונה בקול רם.
אני בהריון.
אני בהריון.
אני בהריון.
שני המילים הללו עדיין גרמו לבחילה לעלות במעלב גרוני, לכאב ראש מסחרר.
ייבבתי אל הטלפון ובזמן שאמילי שתקה.
"ממי?!" היא שאלה בציוץ קטן.
"אני לא יודעת, אמילי!" צעקתי. הדמעות זלגו ואני הייתי בהיסטריה.
לא ידעתי מה לעשות.
הייתי כל כך אבודה..
"היי, לי, תירגעי. תנשמי."
ניסיתי.
זה הצליח בערך.
"את חייבת לספר להורים שלך.." היא אמרה.
"אני לא יכולה אמילי, הם יהרגו אותי!" אמרתי.
"את חייבת ליאנה.. .תבטיחי לי שתעשי את זה!" היא אמרה ואני הבטחתי לה בלית ברירה.
"מה את רוצה לעשות?" היא שאלה.
זו הייתה שאלה טובה, שאלה שעדיין לא היה לי תשובה אליה.
YOU ARE READING
רק בעוד חמש שנים
Lãng mạnליאנה וג'יימס הם הזוג המושלם. הם עושים כל ביחד כבר שלוש שנים. הם צוחקים, שותים, נהנים, חולקים סודות ומתמזמזים. בעוד יום נפלא בזוגיות שלהם הם מחליטים לכתוב אחד לשניה מכתב שהם מבטיחים שהם יקראו אותו בעוד חמש שנים מאותו היום ויצחקו על כך ביחד. אבל הג...
