סיפורה של ליאנה:
אני לא יכולה לשבת ולבכות פה כל היום.
הסתכלתי החלוני כשראיתי אותו הולך עם מייגן ועוד דמעה חמקה לה.
וכמו מבוגרת אחראית למופת, הוצאתי את חצי קילו הגלידה שלי והתחלתי לזלול מול סרט רומנטיקה קיטשי דוחה, בלי לשכוח לבכות כמובן.
וככה עבר היום הראשון שלי בהתגברות על גיימס.
היום השני היה פחות נורא.
"היי מותק, את חייבת לקום את יודעת. אולי תלכי קצת לטייל" אמא שלי מציעה ומלטפת את ראשי בעודי במיטה.
אבל אני שתקתי ונשארתי מתחת לפוך הגדול.
לאחר חמש דקות שלא אמרתי לה כלום כשהיא עדיין מלטפת את ראשי, היא הלכה.
וככה עבר היום השני שלי בהתגברות על גיימס, פשוט שכבתי במיטה וחיכיתי שהעולם ייכחד.
זה היה טוב יותר מאתמול, לפחות לא היה לי גלידה לזלול. מצד שני זה אולי היה בגלל שגמרתי את הגלידות בבית.
לאחר יומיים נוספים של בילוי במיטה החלטתי לצאת החוצה קצת, לא יהרוג אותי לראות אור יום, נכון?
אני לובשת גינס וחולצה, אוספת את השיער שלי בקוקו מרושל ויוצאת.
"הייי, נחמד לראות אותך. לאן את הולכת?" אמא שלי שואלת בחיוך.
"לטייל" אני עונה.
"איפה?" היא שואלת עדיין עם חיוך.
"סתם מסביב..יש מזרקה יפה בסוף העיר" אני אומרת.
לא התכוונתי ללכת למזרקה, אבל זה הדבר הראשון שעלה לי לראש.
ולכן, הלכתי למזרקה.
היא הייתה יפייפיה.
המים עדיין ניצנצו והמנורות עדיין דלקו.
ישבתי על הספסל ליד, קיפלתי את ברכיי אליי וצפיתי במים.
איך זה יכול להיות שהעולם שלי נחרב וכולם מאושרים?
איך יכול להיות שהעולם שלי נחרב והמזרקה עדיין פועלת, יפייפיה, זוהרת.
וככה מצאתי נחמה, לשבת מול המזרקה יפייפיה ולדעת, אם היא חלק מחיי, החיים שלי לא יהיו אומללים לגמרי כיוון שעדיין יש לי מזרקה, והיא עדיין זוהרת.
וככה עבר היום החמישי שלי בהתגברות של גיימס.
"היי מתוקה, לאן את יוצאת כזה מוקדם?" אמא שלי שואלת אותי.
"למזרקה" אני עונה בקצרה.
"את ממש אוהבת אותה" היא מחייכת.
"כן.." אני עונה.
"אל תחזרי מאוחר מידי!" היא אומרת ואני מהנהנת אליה ויוצאת אל המזרקה.
יושבת על הספסל כהרגלי, מקפלת את ברכיי אליי ומביטה במזרקה.
YOU ARE READING
רק בעוד חמש שנים
Romanceליאנה וג'יימס הם הזוג המושלם. הם עושים כל ביחד כבר שלוש שנים. הם צוחקים, שותים, נהנים, חולקים סודות ומתמזמזים. בעוד יום נפלא בזוגיות שלהם הם מחליטים לכתוב אחד לשניה מכתב שהם מבטיחים שהם יקראו אותו בעוד חמש שנים מאותו היום ויצחקו על כך ביחד. אבל הג...
