סיפורו של גיימס:
אני פשוט בן אדם נורא. אני השפל של המדרגה. אני פשוט..
אני מתחרט שהייתי עם ליאנה? לא.
אני אוהב כל דבר שקשור אליה. אני אוהב אותה יותר משאוכל לתאר, אז למה עשיתי את זה?!
לא חשבתי שזה ידרדר.
לא חשבתי שאני וליאנה נחזיק כל כך הרבה זמן ביחד..
לא חשבתי שהיא תגלה על מייגן.
פשוט לא חשבתי.
אני לא יודע מה לעשות.
מייגן. אני אוהב אותה, באמת. או לפחות אהבתי לפני שליאנה הגיעה, לפני שקראתי את המכתב המטופש שלה.
אמא שלי לוחצת עליי להציע לה נישואים כבר שנה.
אנחנו ביחד כבר שלוש שנים. זה הרבה.
ואני אוהב את מייגן, באמת. לא התכוונתי לפגוע בה ככה.
אז איך זה יצא שפגעתי בה? איך יצא שאני אפילו לא יודע אל מי אני מתכוון.
כי לא רציתי לפגוע בליאנה ולא במייגן.
אני לא יודע בכלל מה חשבתי לעצמי. אבל כשהייתי עם ליאנה לא יכולתי להפסיק, ומייגן אפילו לא הייתה בראש שלי.
עם ליאנה פשוט הייתי אני, גיימס, לא שום דבר אחר.
ועכשיו, הרסתי הכל. הייתי צריך להגיד לליאנה, לפני שזה הפך להיות מאוחר מידי.
אבל סתמתי את הפה המטומטם שלי ועכשיו ליאנה שונאת אותי.
"בייב, הכל בסדר?" מייגן שואלת. ליאנה בחיים לא הייתה קוראת לי בייב. אני שונא את זה. אבל מייגן אוהב את השמות חיבה המחליאים של הזוגות ועכשיו אני והיא בייב, מאמי וחיימי.
"כן. רק בואי נצא מפה" אני אומר לה ויוצא מביתה של ליאנה.
כשהבכי שלה מבעד לדלת הסגורה מהדהד באוזניי.
כל השבוע חיפשתי את ליאנה. "במקרה" עברתי בבית שלה, ברחוב שלה, איפה שהיא שותה קפה, איפה שהיא קונה בגדים.
אבל לא היה זכר ממנה. כאילו היא חזרה לצרפת.. לבסוף התייאשתי ולא חיפשתי אותה יותר. והזמן המשיך לעבור לו, כמו שהוא תמיד עושה.
-------------
"בייב, בבקשה!" היא מחננת.
"אמרתי לך מג, אני לא נכנס לעוד חנויות!" אני אומר כשבידיי לפחות עשר שקיות.
"חנות אחרונה. אני מבטיחה" היא אומרת.
"בסדר" אני נאנח.
אנחנו נכנסים לחנות, מייגן לוקחת את כל הבגדים שהיא רואה ונכנסת לתא מדידה, ואני, אני נעמד ליד מחזיק לפחות עשרים חולצות שמייגן רוצה למדוד.
"בייב, אתה יכול להביא לי את החולצה הכחולה" היא אומרת ואני מביא לה מעבר לוילון את אחת החולצות הכחולות.
"לא זו בייב, האחרת" היא אומרת.
אבל אני לא שומע. כי הנה היא. פה. ליאנה.
צוחקת, שמחה, כאילו כלום לא קרה.
והוא, הוא לידה.
הבחור שחששתי ממנו למרות שאיני מכיר אותו כלל.
אפילו את שמו אני לא יודע. אבל הנה הוא פה, לידה, נוגע בה, מצחיק אותה, ואז נושק לאפה.
"גיימס!" מייגן צועקת.
"לא משנה אני פשוט אמדוד את החולצה הזו!" היא אומרת בכעס.
ליאנה מבחינה בי ומסתכלת עליי.
יש משהו מוזר במבט שלה, היא עצובה לראות אותי אך באותו הזמן זה בכלל לא מפריע לה.
YOU ARE READING
רק בעוד חמש שנים
Romanceליאנה וג'יימס הם הזוג המושלם. הם עושים כל ביחד כבר שלוש שנים. הם צוחקים, שותים, נהנים, חולקים סודות ומתמזמזים. בעוד יום נפלא בזוגיות שלהם הם מחליטים לכתוב אחד לשניה מכתב שהם מבטיחים שהם יקראו אותו בעוד חמש שנים מאותו היום ויצחקו על כך ביחד. אבל הג...
