סיפורה של ליאנה:
אני מיד מתרחקת מגיימס.
"גיימס, מי זו?" היא שואלת.
"כן גיימס, תענה. מי אני? מי אני בשבילך?" אני אומרת בזעם. מה הייתי בשבילו, סתם משחק? דרך להעביר את החופשה?!
"מג" הוא פונה אליה.
"מג?" אני שואלת בקול קטנטן.
"מייגן. השם שלי זה מייגן" היא אומרת. רק לאחר שפנתה אליי שמתי לב אליה באמת, מייגן הייתה ההפך הגמור ממני. רגליה היו ארוכות ויפות על פניה לא היו נמשים ובניגוד אליי עורה היה שזוף. שיערה היה קצר וגלי ועיניה בהקו בירוק.
שתינו בהינו בגיימס, דורשות תשובה.
"מג..כלומר מייגן, מה את עושה פה?" הוא שואל.
היא מהדקת את שפתיה "אני חושבת שאני אמורה לשאול את השאלה הזו"
"אוקי אוקי תנו לי להסביר" הוא אומר.
"יודע מה, גיימס? אני חושבת שדיברת מספיק" אני אומרת בכעס.
"מי את?" מייגן פונה אליי.
"ליאנה. ליאנה לופז" אני אומרת.
"ליאנה? האחת ששברה לגיימס את הלב ליאנה?" היא שואלת בפלא.
אני מביטה בגיימס. האחת ששברה לגיימס את הלב?
דרלי לא צחקה כשאמרה שפגעתי בו חזק..אולי חזק יותר מכפי שתיארתי לעצמי..
גיימס מסב את מבטו אל הריצפה.
"מה את עושה פה? ג'יימס אמר שאת בצרפת" היא אומרת בעויינות.
"הייתי. באתי בשביל גיימס. אבל מספיק לדבר עליי " אני אומרת בעצבים גלויים. מספיק. גם אני רוצה תשובות לשאלות שמפוצצות לי את המוח ברגע זה "מי את" אני שואלת.
"מייגן. מייגן קרטר" היא עונה.
"אני יודעת ששמך מייגן. הבנתי את זה בפעם הראשונה" אני אומרת בארסיות. אני כל כך כועסת, עליה, על גיימס..בעיקר על עצמי. איך נתתי לו להוביל אותי שולל? איך נתתי לרגשות שלי להשפיע עליי שוב אחרי ששנתיים לא נתתי הם להופיע בכלל.
"התכוונתי מי את. מה את בשביל גיימס" אני מסבירה את עצמי.
"אני חברה שלו..
מצטערת אני עדיין לא רגילה לזה" היא מצחקקת "אני הארוסה שלו" היא מתקנת את עצמה.
אם לא שמעתי את הלב שלי נשבר מקודם אז אני שומעת אותו עכשיו, חזק וברור.
"לא" אני אומרת. "תגיד לי שהיא משקרת גיימס! תגיד לי שזו מתיחה!"
אבל הוא רק מביט בי, בעיניים חומות-ירוקות שבורות.
"אני לא מבינה גיימס..מה ליאנה עושה כאן, מה אתה עושה איתה?" מייגן מתפרצת לדבריי.
YOU ARE READING
רק בעוד חמש שנים
Romanceליאנה וג'יימס הם הזוג המושלם. הם עושים כל ביחד כבר שלוש שנים. הם צוחקים, שותים, נהנים, חולקים סודות ומתמזמזים. בעוד יום נפלא בזוגיות שלהם הם מחליטים לכתוב אחד לשניה מכתב שהם מבטיחים שהם יקראו אותו בעוד חמש שנים מאותו היום ויצחקו על כך ביחד. אבל הג...
