פרק 2: רק בעוד חמש שנים

98 13 0
                                    

העברנו ביומן הדיגיטלי שלנו חמש שנים קדימה והפעלנו תזכורת.
וישבנו כל אחד בצידו האחר של החדר והתחלנו לכתוב.

גיימי שלי
אתה הכל בשבילי. אתה תמיד היית ותהיה פה בשבילי כשאני צריכה. אני מאוהבת בך עד עמקי נשמתי אני לא יכולה לשמוע את השם גיימס בלי להעלות חיוך קטן ככל שיהיה, אני עדיין אחייך.
אתה פשוט השלמות בהתגלמותה, אתה כמו המלאך שלי גיימס..אתה גורם לי להרגיש כל כך שלמה כשאני איתך ואני בחיים לא ארצה להתרחק ממך.
אז בעוד כמה שנים אני כנראה רקדנית מפורסמת ואתה צייר מוכשר וידוע ואני כנראה מחכה להצעת נישואים שלך. כי גיימס..אני לא רוצה לבלות עם שום גבר אחר מלבדך.
ולא משנה מה יקרה בחמש שנים האלו, אני אוהבת אותך..תמיד אהבתי, ותמיד אוהב.
שלך,
לאיון,
אהובתך,
ליאנה.

הידיים שלי רועדות קלות.
אנחנו מסתובבים אחד לשניה.
ואני קופצת עליו בחיבוק גדול והוא מנשק אותי חזק. ואנחנו בחיים לא ניפרד, לא משנה מה יקרה.

אנחנו מכניסים למעטפות וסוגרים אותם.
"רק בעוד חמש שנים" אני מזכירה בלחש כשאני מילימטרים ספורים ממנו.
"רק בעוד חמש שנים" הוא חוזר אחריי בלחש ומנשק אותי נשיקה רכה על שפתיים.

החודשים עוברים במהירות וטופס הקבלה מגיע וההתרגשות והמתח הגיעו איתו.
"לגברת ליאנה היקרה, אנו שמחים לבשר לך כי כישרונך בריקוד העניק לך מקום באקדמיית הריקוד העולמית.." הקראתי "אני לא מאמינה!" אני צועקת ומקפצת על גופו הרחב של גיימס.
"אני גם לא! אני כל כך שמח בשבילך! זה החלום שלך!" הוא צועק יחד איתי.

הידיים שלי רועדות ואני מתנשפת מצעקות וממשיכה לקרוא את המשך המכתב
"..הינך מוזמנת ללמוד באקדמיה אשר ממוקדמת בצרפת-" עצרתי את קריאתי.
הדממה הייתה מחרישת אוזניים.
"צ..צרפת?" הוא שואל בגימגום קל ואני לא יכולה לדבר בכלל.

אבל..צרפת?
מה אני אעשה?! אעזוב הכל?!
החיים שלי,
המשפחה שלי,
החברים שלי,
גיימס שלי..

רק בעוד חמש שניםWhere stories live. Discover now