If you only knew אם רק ידעת (boyxboy)

פרק 1

"ליב, את מוכנה?"
"רק אודם וזהו, מבטיחה."
חיכיתי כבר שעה, לא מבין כמה זמן לוקח לה להתארגן, סך הכל מסיבה ואפילו לא רציתי ללכת.
"מותק, אני מוכנה." אוליביה יצאה מחדרה, סוף סוף והחלטנו לצאת לכיוון היציאה.
"מרקו בטח כבר התייאש והלך." גלגלתי עיניים. "לא, הנה, הוא פה." אוליביה חייכה והתקדמנו אל הרכב.
"תודה לאל." הוא נאנח.
בגלל שרק למרקו יש רישיון, אנחנו מנצלים אותו, אבל לא אכפת לו בדרך כלל, מעבר לזה שאוליביה תמיד מאחרת.
"ניק יהיה?" הלב שלי האיץ, הלוואי שיהיה,
או שבעצם לא כי אני אצטרך לראות אותו עם החברה שלו וזה ממש מעצבן.
"אולי." עניתי לבסוף ואוליביה חייכה.
זה ידוע שאין בחורה שלא דלוקה על ניק, הוא הגבר הכי מושך בתיכון ובכלל בכל העיירה.

נכנסנו למסיבה, בית בפרברים בשכונה נחמדה, אבל בפנים היה כאילו סדום ולא אהבתי את זה. כל אחד עשה מה שרק רצה, זוגות שהתמזמזו על הספה, חבורה של בנים שעישנו סיגריות מוזרות ואלכוהול? זה כבר היה דבר רגיל. שנאתי את זה ולא כי אני תמים, מה שנכון, אבל פשוט לא נמשכתי לזה.
הבעיה התחילה כשניק התחיל להימשך לזה.
הוא התחיל לצאת למסיבות, לעשן, לשתות ובעצם להנות כמו שהאחרים אומרים, אבל זה רק הרחיק אותנו יותר. בטח אחרי שהכיר את מישל וכמובן שזה קרה באחת המסיבות.

"הנה ניק." אוליביה לחשה לי ובהיתי בו, הוא נראה כל כך טוב, לבוש בג'ינס שחור, ומעיל ונעליים של נייק, כן, הוא אוהב מותגים. גם אני אוהב, מאוד אפילו, אבל אני לא עשיר כמו ניק.
הוא קלט את מבטי עליו והחזיר לי חיוך, חיוך ממזרי שהלוואי והיה מה שחשבתי, רק שזה לא.

"בבקשה תשתה הפעם." היא התחננה, אני די מבאס כשאני במסיבה, בטח כשאני רואה את ניק עם מישל. לקחתי את הכוס אבל לא רציתי לשתות, פעם אחרונה ששתיתי, הקאתי כל הבוקר, הטעם היה חריף ורק הרגשתי יותר רע.
"קדימה!" החברים האיצו בי, בהיתי בכוס, יודע שאני הולך לסבול מחר אם אשתה ממנה,
הרמתי אותה ואז תוך שנייה היא הייתה על הריצפה וכל המכנס שלי היה רטוב וזה בהחלט לא היה נראה טוב.
"ניק!" צעקתי לעברו אבל הוא עיקם את פרצופו, "למה אתה שותה? אתה יודע שזה לא עושה לך טוב." אני שונא שהוא דואג לי, זה רק מגביר את האהבה שלי אליו.
"בוא." הוא תפס בידי ולקח אותי לקומה העליונה בבית, שבכלל לא היה שלו.
נכנסנו לחדר האמבטיה וניק לקח מגבת והרטיב אותה ולאחר מכן שפשף את מכנסיי, מה שהיה מביך מאוד.
הבטתי בהלם, כדאי מאוד שלא יעלה למעלה עם המגבת הזו.
"מצטער." הוא התרומם, מסמן לי לנקות את השאר, לא חשבתי אחרת..
"נתראה?" הוא שאל והנהנתי ואז הוא יצא מהחדר.
אני וניק כבר לא כמו פעם ושנאתי את זה,
למרות שאולי עדיף שיהיה רחוק ממני ולא יגלה שאני מאוהב בו..

"בוקר!" בוקר נורא, ואפילו לא שתיתי אתמול.
נאנחתי, נכנסנו לכיתה, חשבתי על ניק כרגיל, חשבתי איך אני מתקרב אליו שוב, למרות שידעתי שהוא סטרייט, הוא עדיין מתייחס אליי טוב, ממש טוב, ורציתי אותו קרוב.
אני זוכר שהיינו הולכים ביחד לקולנוע, לראות את השקיעה, ולפעמים את הכוכבים.
ניק גרם לי להתאהב בו לא סתם, הוא עשה את כל הדברים הנכונים וזה קרה כי זה אמור היה לקרות. כבר לפני שנתיים הבנתי שאני לא מעוניין בבנות ואת האמת, שגם לא בבנים.
הייתי מעוניין רק בניק.
אבל אולי זה אבוד וכדאי לי לוותר כי בינתיים כולם צוחקים עליי שאני היחיד שלא התנשקתי, טוב, רק החברים.