If you only knew אם רק ידעת (boyxboy)

פרק 15

נ.מ תומאס:

טיילר אסף אותי מהבית, שוב עם המכונית היקרה שלו. זה די נחמד, אני מניח.
"תומאס, אני רוצה לשאול אותך משהו אחר כך." הוא אמר בחיוך והנהנתי. מעניין מה הוא רוצה.

נכנסנו למסעדה, שהייתה לדעתי צרפתית או איטלקית, לא משנה, אבל היא הייתה שקטה ומוזרה, התנגנה שם מוזיקה קלאסית, בטהובן אני חושב וכולם לבשו בגדים מחויטים וחגורות ברזל שרק מלראות אותן, כמעט התעלפתי.
"תומאס, הכל בסדר?" באמת התעלפתי?
"מה?" הייתה לי סחרחורת ורציתי להקיא.
נזכרתי בחגורה שגרמה לי לאבד את ההכרה כמעט ובסבל שלא עוזב את הזכרונות שלי.
"מה קרה לו?" שמעתי את ניק, אני אוהב את ניק. אני שמח שהוא כאן.
"תומאס?"
פקחתי את עיניי, הייתי שכוב על הספה שבמסעדה כששלושת אלו בוהים בי. ניק יושב לידי ומחזיק לי את היד.
הוא ליטף את פניי והרגשתי משהו קר, הוא הרטיב את פניי במים וזה העיר אותי.
"ניק, אולי אתקשר לאמא שלי, היא תעזור לו."
"לא צריך, אני מטפל בו." ניק התעקש.
התרוממתי בעזרתם וישבתי, מרגיש שחזרתי לעצמי. לא חושב שזה אי פעם קרה לי, בחיים לא התעלפתי. זה בהחלט מרגיש מוזר.

"אתה בטוח שאתה לא רוצה שאני אחזיר אותך הביתה?" ניק שאל והנהנתי.
"ניק, אתה יכול לחזור לשבת לידי?"
הוא קם מהספה והתאכזבתי, התיישב שוב ליד מישל וטיילר התיישב לידי.
"טוב, בואו נזמין, אני מורעבת."
לניק אכפת ממני? הוא מבלבל אותי.

"ניק, בבקשה אל תעשן עכשיו, ואל תשתה, זה לא בר." מישל ממשיכה להגיד לניק מה לעשות כמו כל הערב הזה, ואני כבר רואה את העשן יוצא לו מהאוזניים.
אני אהבתי את ניק כמו שהוא אבל מישל לא, היא אהבה אותו כשהוא מנומס ומתנהג יפה, מה שהוא זייף בעצם, הרי זה לא מי שהוא באמת. אז למה שניק ירצה להיות עם מישהי שלא אוהבת את מי שהוא?

"אני חושב שאני ותומאס נחזור עכשיו."
הסתכלתי על טיילר לא מבין, בדיוק כמו השניים שמולי. ניק יהרוג אותי אחר כך אבל לא אכפת לי, קמתי ביחד עם טיילר ויצאנו. השעה הייתה עוד מוקדמת ושמחתי שאחזור מוקדם היום ואשן כמו שצריך, היה לי שבוע מעייף.
הגענו לביתי והתכוונתי לצאת מהרכב, אבל הוא עצר אותי, "תומאס."
רגע, אני אמור לחבק או לנשק אותו כאילו?
"מה?"
"זוכר שרציתי לשאול אותך משהו?"
אה זה.
"כן."
תוציא את זה כבר.
"אז רציתי לשאול אותך.."
נו כבר, אני עדיין צריך להקיא עוד ממוקדם.
"אם תרצה.."
אני אקיא עליך אם צריך.
"לצאת איתי באופן קבוע?"
מה?
פערתי את עיניי ולא הוצאתי מילה.
"זה בסדר, אתה לא צריך לתת לי תשובה עכשיו." הוא חייך, כמו תמיד.
אולי אני פשוט צריך לצאת איתו וזהו, הוא בחור טוב, אפילו אוליביה אמרה.
זה אפשרי לצאת גם עם גבר וגם עם אישה במקביל? וגם לשכב עם מישהו בלי קשר?
הכל אפשרי, תומאס, פשוט לא מוסרי.
לעזעזל.

____________________________

הלכתי לאורך מסדרון בית הספר, רק רציתי להגיע אל הלוקר שלי, זה הכל.
"היי תומאס." לא שוב. רק דיברתי, הייתי צריך לשתוק ולא לתת לחוסר המזל שלי לשחק.
"נתתי לך זמן לצאת מהדיכאון שלך, מספיק הוגן, לא?" הוגן יהיה לא לקבל מכות בכלל.
הסתובבתי אליו והבטתי בו בכעס, לא דיברתי או משהו, אני לא יודע אם זה עדיף.
"אתה כועס עליי? פגעתי בך, חמוד?"
"היי שון, תעזוב אותו." ברנדון הגיע משום מקום, אני המום, חוסר המזל שלי נעלם?
"היום אני והוא עושים עבודה, אחרי זה תעשה לו מה שאתה רוצה."
הא.