If you only knew אם רק ידעת (boyxboy)

פרק 33

שבת שלום אהובים🤍

Enjoy

נ.מ ניק:

"מישל, אני לא יכול להיות איתך, אמרתי לך כבר."

"אבל אתה חייב, ניק! אני אוהבת אותך."

"אני יודע."

למה היא לא עוזבת אותי? אני לא יכול להיות איתה.. אני רוצה להיות עם תומאס, היא לא מבינה? טוב, ברור שלא, היא לא יודעת.
אני יודע שהתכוונתי לעשות את הדבר הנכון, להישאר עם מישל ולעזוב את תומאס..
אבל על מי אני עובד? אני לא יכול לתפקד לשנייה אחת בלי לדעת איפה הוא, וזה כל כך קשה לא לראות אותו לפעמים, להריח אותו, לחבק אותו, לנשק.. בחיים לא הרגשתי ככה לאף אדם, כאילו אני לא יכול להתקיים בלעדיו.

אני חייב לטפל בזה, כי זה מוציא ממני את כל הכוח שלי להתמודד עם הכל, ולא בא לי להוציא על תומאס את העצבים שלי וכמו שאני מכיר את עצמי זה יכול מאוד לקרות.

"היי תומאס." חייכתי אליו כשראיתי אותו במגרש, הוא אמר שהוא רוצה לראות אותי משחק, אבל הוא נראה עצוב, כנראה בגלל מה שאמרתי לו לגבי מישל.
הוא לא מבין שהוא הדבר היחיד שאני צריך?

המשחק נגמר בניצחון של הנבחרת שלנו וזה כמובן בזכות תומאס כי הוא נותן לי את כל הכוח שאני צריך.

"רוצה ללכת לדבר?" הרגשתי שאני חייב לו הסבר או לפחות משהו, כדי שידע שאני עדיין איתו.. אני לא אעזוב אותו בחיים, אין סיכוי.

הלכנו למאחורי המדרגות של היציע ותומאס היה נראה לחוץ, הוא שיחק עם אצבעותיו בשרוולי חולצתו, מה שהוא תמיד עושה כשהוא לחוץ.

הסתכלתי על הפנים הקטנות שלו ורציתי לומר לו כמה הוא יפה וכמה הוא מושלם בשבילי, כל כך יפה. אבל הוא הקדים אותי,

"אתה הולך לעזוב אותי?" הוא שאל במבט מסכן ומפוחד, הילד הקטן שלי.

"אין סיכוי." הנחתי את ידיי על פניו והתקרבתי אליו, נישקתי אותו נשיקה שלא נגמרה,
"אני לא יכול לעזוב אותך, קטן שלי,
אני צריך אותך."

זה נשמע אנוכי, אני יודע..
אבל אני צריך אותו כל כך.
ואני אנוכי..

נ.מ תומאס:

אני מרגיש כאילו אני מפרק משפחה.. למה שניק ירצה להיות איתי, ולא איתה? איתי הוא לא יכול להביא ילדים, זה בטוח..
ניק לא ישאר איתי לנצח אז למה הוא משקר לי? למה הוא לא עוזב אותי עכשיו ומסיים עם זה?? אני לא יכול להמשיך לחכות לרגע שהוא יעזוב אותי, זה כל כך קשה ואני מפחד, כי כל כך כיף לי איתו, אני נהנה מכל שנייה שלי איתו, גם אם הוא כועס עליי או מחייך אליי, אני אוהב אותו..