If you only knew אם רק ידעת (boyxboy)

פרק 16

נ.מ תומאס:

התעוררתי הבוקר עם עיניים נפוחות ואדומות, בכיתי כל הלילה. בעיקר בגלל סבתא אבל הייתה עוד סיבה, בכיתי בגלל ניק.
הוא לא אוהב אותי ולא אכפת לו ממני וזה כואב.

"תומאס, אתה בא? אנחנו הולכים לבקר את סבתא." מלאני שאלה.
"עכשיו?" הופתעתי שאבא נותן לנו להפסיד יום לימודים, למרות שלא הבנתי אותו בכללי בהתחשב בעובדה שהוא רוצה שננשור.
נסענו כשעה וחצי עד שהגענו לבית החולים בניו יורק. סבתא לא גרה שם, היא גרה במרחק של שש עשרה שעות מאיתנו, לכן שגם אם הייתי מקבל רישיון, לא הייתי יכול לנסוע כל כך הרבה, רק אם אקח טיסה ואני צעיר מדי בשביל לטוס לבד בכל מקרה.
בהיתי בחלון כשהגענו אל ניו יורק, העיר הזו כל כך יפה וגדולה, שונה מאוד מהעיירה שלנו. לא האמנתי למה שאני רואה, למרות שראיתי בטלויזיה, במציאות ההבדל היה גדול.
אני רוצה לגור כאן, יום אחד אני אברח מהחיים הנוראיים שלי בעיירה הזו עם ההורים האלו ואני אעבור לגור כאן, בעיר היפה הזו.
כאן הכל אפשרי ואף אחד לא ישפוט אותך.

נכנסנו לחדר וראיתי את סבתא, ישר רצתי אליה וחיבקתי אותה. היא חיבקה אותי בחזרה אבל מאוד חלש בשונה ממה שאני רגיל.
הרמתי את מבטי אליה והיא הייתה נראת שונה, כל כך רזה ועייפה.
"סבתא, איך את מרגישה?" מיהרתי לשאול והיא רק חייכה ולא אמרה דבר.
ישבנו שם במשך כשעה, אמא ישבה לידה יחד עם מלאני מצד אחד, אני מהצד השני, ואבא רק עמד ובדק את השעון שלו בכל דקה.

"כבר מאוחר, צריך לחזור, יש לי עבודה לעשות." "לא, בבקשה, אני לא רוצה ללכת.."
ייבבתי כמו ילד ואבא נאנח.
"ניתן לך זמן להיפרד ממנה לבד ואז נלך, תומאס." אמא אמרה והם יצאו מהחדר.
הסתכלתי על סבתא שהייתה תשושה אבל עדיין מחייכת, שמחה כמו שתמיד הייתה.
אני אמור להיפרד ממנה, לתמיד?
אני יודע שזה היה חד פעמי ואבא לא יסכים לנסוע לכאן שוב וכל כך שנאתי אותו על זה.
"סבתא, אני יודע שאת חזקה ואת תעברי את זה, תאמיני לי." ניחמתי אותה או את עצמי יותר נכון.
"תומאס שלי." היא מלמלה וליטפה את ראשי כשהתקרבתי אליה.
"תזכור שאתה מושלם כמו שאתה, אל תיתן לאף אחד לשנות אותך." בכיתי שוב, בבקשה אל תלכי ממני כמו כולם.
"אני אוהב אותך, סבתא."

_________________________

כל הנסיעה בכיתי וגם כשהגענו, לא יכולתי לעצור את הדמעות. לאף אחד לא אכפת ממנה כמו שלי אכפת, אני לא אסתדר בלי סבתא, היא הבן אדם הכי מדהים בכל העולם הזה, כולם רעים אליי ואף אחד לא אוהב אותי.
אלוהים, בבקשה, אני מתחנן אליך, תעשה שהיא תחלים, אני צריך אותה.

קיבלתי הודעה והעיניים הנפוחות הקשו עליי לראות מה היה כתוב, פתחתי את ההודעה.

'לא ראיתי אותך גם היום'

'הכל בסדר?'

לא, הכל לא בסדר.

'התגעגעתי אליך'