If you only knew אם רק ידעת (boyxboy)

פרק 53

הודעה לפני הפרק:
הייתי עצובה שהספר עומד להסתיים אז מה שעשיתי היה לכתוב ספר חדש 🤷🏼‍♀️
היום אפרסם את הפרק הראשון בשעה 12,
מוזמנים לקרוא ולהגיד מה דעתכם.
השם שלו- One Kiss

♡♡♡♡♡

נ.מ ניק:

עברו כשבועיים, המצב ממש טוב ביני לבין תומאס, די רגוע בינתיים..
אני לא רוצה לעשות עוד דרמות, אני לא מקנא לו יותר ואני סומך עליו, כי מגיע לו.

"אני לא מאמין שנשארו עוד שבועיים לסיום הלימודים.. הייתם מאמינים שנעשה את זה?"
דיימון הביט בנו בהתרגשות.

"את האמת, לא. אז מה עכשיו?" מאט שאל.

"עכשיו?" דיימון לא הבין.

אני הבנתי.

"עכשיו כל אחד ילך לדרכו." אמרתי עם חיוך של עצב.

דיימון הולך ללמוד בקולג' בפלורידה, מאט עדיין מתלבט אם ללכת ללמוד בקולג' הקהילתי אליו התקבל או ללכת לעבוד בעסק של אבא שלו.
ואני? אני עדיין לא יודע.
אני רק יודע שאני רוצה להישאר כאן עם תומאס.

"בייבי, זה מינוס, רשמת בטעות פלוס."
אמרתי לילד הקטן שהתעצבן על התרגיל.

"נו באמת!! למה צריך לדעת מתמטיקה בכלל?!" הוא צעק בעצבים, גורם לי לחייך.

"אני יוצא רגע." הודעתי לו כמו תמיד ושלפתי מכיסי את האבקה המוכרת.
גילגלתי לתוך נייר והדלקתי, שואף לתוך ריאותיי ונושף את העשן ממני.

אני לא מרגיש כאבים ברגל כבר הרבה זמן..
אני לא יודע אם זה באמת עבר או שהסמים פשוט ממש טובים.. אבל אתם יודעים מה?
עכשיו אני מכור.
פעם הייתי מכור לכדורים, למשככי הכאבים,
אבל הסמים ממכרים אפילו יותר, ואני נסחפתי לזה חזק, כבר לא יכול להפסיק.

"ניק?"

קפצתי לרגע והבטתי בילד הקטן שלי.

"מה בייבי?"

"אולי תפסיק לעשן.." הוא מלמל וכיווצתי את גבותיי. ממתי הוא אומר לי דברים כאלה?
ממתי זה מפריע לו שאני מעשן?

"אני פשוט.. לא משנה, אני אמשיך לפתור עוד תרגיל." הוא מלמל שוב וחזר לתוך הבית.

זה היה ממש מוזר, הוא לא מתנהג כך בדרך כלל.

חזרתי פנימה והמשכתי לעזור לו בשיעורי הבית.

נ.מ תומאס:

ניק מעשן הרבה. וזו לא סיגריה רגילה.
כבר חשדתי ממזמן ובגלל שהייתי תמים, לא הבנתי מה זה בדיוק. אבל שאלתי את אוליביה שמבינה בהכל, והבנתי. הבנתי מה בדיוק ניק מעשן. אני יודע שכולם עושים את זה, לפעמים במסיבות.. אבל ניק עושה את זה כל הזמן.
שמתי לב שזה רק הולך ומתגבר, הוא יוצא יותר ויותר לעשן והוא חושב שאני לא יודע, שאני תמים, שאני לא יודע מה זה סמים..
אני לא מטומטם.. זאת אומרת, עכשיו..