פרק 3

2.2K 137 942
                                    


נ.מ הארי

״הארי מותק אני יוצאת. אני אחזור מחר בערב. לא מעניין אותי מה יהיה פה או מי יהיה פה, אבל כשאני חוזרת הבית נראה בדיוק ככה. אל תשברו שום דבר, ואל תתעסקו עם השכן. וחסר לך אם אצטרך לשחרר אותך מתחנת משטרה. עוד פעם.״

״אמא הכל יהיה בסדר, תפסיקי לדאוג.״ אמרתי לאמי שהייתה לחוצה יותר מהרגיל.

״בסדר מתוק, בלי בלגן בבקשה ותשמור על עצמך. אתה יודע שאני חייבת לצאת לנסיעה הזאת נכון?״

הנהנתי בראשי עם חיוך על שפתיי. אמי משכה אותי בין זרועותיה, לוחצת את שפתיה ללחי שלי.

״אמא את חוזרת מחר, לא בעוד שנה״ צחקקתי, מתנתק מאחיזתה.

היא חייכה אליי חיוך גדול. בכנות אני לא יודע איך היא סובלת אותי עדיין. אני עושה כל כך הרבה בעיות. אני במקומה הייתי מוותר עליי.

״להתראות מתוק, נתראה בקרוב״ אמרה, יוצאת מהדלת ומנפנפת בידה.

״ביי אמא״ נפנפתי בידי לפני שהיא עלה לרכב ואני סגרתי את דלת הבית.

מיד שלפתי את הטלפון מהכיס האחורי ומדליק את המסך.

הארי: היא הלכה. תבואו בשעה תשע וחצי, ותביאו איתכם שתייה, אני אדאג לאוכל.

נייל: מטופל.

ליאם: מישהו מיוחד שתרצה שאזמין?

הארי: תעשה מה שאתה מרגיש לנכון..

ליאם: אין בעיה.

נייל: מה פספסתי?

נשפתי בייאוש, מחזיר את הטלפון לכיס האחורי. אני לא מאמין שלקחתי על עצמי את מסיבת תחילת שנה. אידיוט.

שמעתי את פעמון הדלת, מיד ניקשתי כדי לפתוח אותה.
״אנחנו פה, אפשר להירגע״ נייל קרא ונכנס לבית, בידיו היו שני שקיות עם כמה בקבוקי טקילה.

אחריו נכנס ליאם עם כמה שקיות ורשרושים של בקבוקי זכוכית בפנים .״יש עוד באוטו, לך תביא״

לאחר שחזרתי לבית עם השקיות, הנחתי אותן על האי במטבח. נייל וליאם סידרו את הבקבוקים במקפיא, ואת האוכל בקערות. ״אמרתי לזאין להביא חבית, כדי שלא יחסר.״ ליאם אמר.

״הוא מגיע לבד?״ שאלתי. מוסר לנייל את הבקבוקים מתוך השקיות.

ליאם סובב את מבטו אליי עם חצי חיוך, ״למה אתה שואל?״

״סתם ככה״ משכתי בכתפיי.

״הוא אמר שיביא איתו את אליסון וינסה לשכנע את לואי, אבל לא הייתי בונה על זה״

הנהנתי בראשי, נעמד ליד ליאם ומחלק את הצ׳יפס לקערות. ״אתה חושב שזה יספיק?״ שאלתי בהקשר לאוכל שקניתי. הוא הנהן בראשו, ״אפילו ישאר. קנית יותר מידי״ ליאם אמר. קניתי הרבה רק ליתר ביטחון.

Game of life || Larry stylinson Where stories live. Discover now