פרק 9

2.1K 129 824
                                    


נ.מ הארי

למה אין כפתור שיכול לכבות את הרגשות? למה אני אוהב את זה יותר מידי? אני אוהב את התחושה הזאת איתו אבל לאחר שהוא הולך שוב תוקפת אותי האשמה והאכזבה. במיוחד היום.

״הארי הכל בסדר?״ קולו המתוק של לואי נשמע.

הוא ניתק את שפתיו מצווארי, מביט בפניי עם עיניו הכחולות שגרמו לכל המחשבות הרעות להתנער מראשי.

״כן, למה שלא יהיה?״ שאלתי, מקרב את גופו עם ידי.

הוא משך בכתפיו, ״לא יודע, אתה נראה כאילו הראש שלך במקום אחר היום״ אמר.

חייכתי קלות, מצמיד את מצחי לשלו, ״אני בסדר״ אמרתי, מפגיש את שפתינו.

מחוץ לתא השירותים הזה נמצאת המציאות שבה שום דבר לא בסדר, כל העולם שלי התהפך והריב עם עצמי לא פוסק.

הכבישים היום יחסית ריקים וכל שניה ושניה שהתקרבתי למקום הרגשתי את המועקה גדלה וגדלה.

חניתי בחניון שהיה כמעט ריק מרכבים, אחזתי בפרחים שקניתי בדרך לכאן ויצאתי מהרכב.

לאחר הליכה של פחות מדקה הגעתי לזה, הקבר של אבא שלי. הוא עדיין נקי כמו ביום ששמו אותו, לא רואים שעברה לה שנה.

ירדתי על ברכיי, הנחתי את הפרחים על הדשא על יד הפרחים שכנראה אמי שמה בבוקר.

״אני מצטער״ מלמלתי, מרגיש את הדמעות מציפות את עיניי.

״במה טעיתי איתך הארי?״ שמעתי את קולו, מרים את מבטי כדי לראות את אבי עומד ליד המצבה. מעולה, עכשיו אני גם משתגע.

״אני מצטער, אני לא תכננתי את זה, זה פשוט קרה״ אמרתי, יודע שאם מישהו יראה אותי מהצד, הוא כנראה יחשוב שאני משוגע.

״תמיד אמרתי לך שזאת מחלה ושזה אסור, ואתה עדיין בחרת ללכת בדרך הזאת. הארי זה חטא! אני עשיתי בשבילך הכל וביקשתי דבר אחד בתמורה.״

הנדתי בראשי, ״אני-אני לא, אני לא עשיתי את זה בכוונה, אני לא התכוונתי לאכזב אותך״ קולי רעד.

״אבל אכזבת. עשיתי הכל כדי שלא תהיה מתרומם וברגע שלא הייתי שם כדי לשמור עליך אתה הפכת לכזה.״

״אני-אני לא כזה״ השפלתי את ראשי.

״הארי זאת מחלה. עד שלא תחלים ממנה אין לך סיבה לבוא לפה״

הרמתי את מבטי, מגלה שדמותו נעלמה. הכל היה בראש שלי, זה ברור. אבל המילים שלו.. אלו היו המילים שלו.

Game of life || Larry stylinson Where stories live. Discover now