Game of life || Larry stylinson

פרק 30

נ.מ הארי

״נייל אני לא משתמש בזה״ קבעתי.

המשכתי בצעדיי, דוחף את העגלה לפניי ומביט במדפים וחושב מה עוד אוכל להוסיף לקניה.

״הארי, למה אתה כל כך אטום? זה משדרג את הסקס ברמות שלא תאמין בכלל״ נייל אמר, יותר מדי בקול.

הבטתי אל האישה שהתלבטה בין סוגי הלחם. היא הביטה בי ובנייל במבט מזועזע, לקחה את אחד הלחמים והתרחקה מהמקום.

הנדתי בראשי, פונה אל נייל, ״אתה מוכן לא להבריח מאיתנו אנשים? תלמד לדבר בשקט. וכבר אמרתי לך שלא אשתמש בזה.״ אמרתי.

״למה אתה כזה שלילי? אני אומר לך שזה מדהים״ נייל התעקש.

בדיוק כשהתכוונתי לפתוח את פי כדי לענות ליאם הופיע עם שלוש חבילות בונבונירות בידיו. ״אני חושב שזה יספיק״ אמר וזרק לעגלה שהייתה חצי מלאה.

״יש את כל הרשימה?״ ליאם שאל.

״כן, אבל אני מסתכל אולי אוכל להוסיף עוד- או! יין!״ נזכרתי באמצע המשפט, מתקדם לכיוון אזור האלכוהול.

״למה תמיד אזור האלכוהול מעץ ונראה כמו יקב. נראה כאילו חטא לדרוך כאן, הכל כל-כך יפה״ נייל תהה בקול.

נעמדנו מול מדף יינות היוקרה, ״מה כדאי לי לקחת?״ שאלתי.

״אני קניתי מגארי בדייט הראשון שלי ושל זאין, הוא מעולה״ ליאם אמר, מצביע על הבקבוק.

״הבלו נאן גם טוב, קניתי אותו לאליסון״ נייל אמר, מצביע על הבקבוק הכחול.

הבטתי על היינות, ועיניי נעצרו על אחד הבקבוקים, ״אני חושב שאני אקח את הקאמרקנדה״ אמרתי.

השניים ירו את מבטיהם אליי, ״זה יין יקר, כאילו- מאוד יקר״ נייל אמר משהו שכבר ידעתי.

״אני יודע, זה שווה את זה, כסף הוא לא הבעיה שלי. גם היינות שאתם קניתם יקרים״ אמרתי, מושך בכתפיי ושולח את ידי לאחוז בבקבוק, משעין אותו בעגלה.

״תשע-מאות עשרים ושמונה דולר״ הקופאית אמרה את מכיר הקנייה. הנהנתי בראשי, מוציא מהארנק את הכרטיס ומושיט לה אותו.

״זאין אמר שהם יוצאים עוד כמה דקות אל כיוון הבית שלך״ ליאם אמר, מרים את מבטו מהטלפון.

״בסדר רק צריך לאסוף את המתנה של לואי קודם״ אמרתי.

הקופאית החזירה אליי את הכרטיס, לקחתי אותו מידה, מחזיר אותו לארנק. מלמלתי ׳תודה׳ לפני שיצאנו עם השקיות מהסופר-מארקט.

—

״רק תיקח איתך כמה, רק תיקח, אתה לא חייב להשתמש בהם״ נייל המשיך לשכנע לאחר שסידרנו את הדברים במטבח.