Game of life || Larry stylinson

פרק 7

נ.מ לואי

אני והארי צעדנו לכיוון השולחן שבו חברינו ישבו, נראים שקועים בשיחה. אליסון הייתה הראשונה להבחין בנו מתקרבים אליהם ואחריה כל השאר.

״הו.. באתם ביחד?״ אליסון אמרה כשהתיישבנו אחד ליד השני, ועם החיוך שהיה לה על הפנים, ידעתי שהיא הבינה ותכננה את אתמול בערב.

״כן, ללואי היו כמה בעיות עם הרכב בבוקר, אז הוא ביקש שאסיע אותו״ הארי תירץ.

״כן...היו לי כמה בעיות״

״אה הא״ אליסון זרקה, לא מאמינה למילה.

״איך היה אתמול?״ החליפה נושא.

ראיתי את הארי נמתח, וארבעת במבטים היו ממוקדים עלינו. הוא צריך זמן, אני מבין את זה. הוא יכל להגיד את זה במקום להתנהג כמו זין מוחלט, אבל אני מניח שהוא פשוט מבולבל.

״בסדר, איפה אתם הייתם אתמול בערב?״ שאלתי, מעביר את הנושא אליהם.

אליסון הרימה את כוס המים שלה מהשולחן, לוגמת ממנה ומסיטה את עיניה לנקודה אחרת, נייל התנהג כאילו לא שמע וזאין ניקה לכלוך לא קיים מחולצתו של ליאם.

אממ.. היה לי-לנו מקום להיות בו״ אליסון אמרה, מניחה את הכוס על השולחן.

זה היה שקר, וזה היה ברור. אני לא מתלונן על מה שהיה אתמול, כי זה היה מדהים. צרות. אבל מדהים.

״מקום? איזה מקו-״ קול נשי נשמע מאחוריי וקטע את דבריי.

״הארי״

אני והארי סובבנו את מבטנו יחד. הו, זאת אותה בחורה מהמשחק כדורגל; המעודדת שחיבקה את הארי אחרי שניצחו.

״ג׳ולי... היי״ הארי אמר, לא כל כך נלהב.

היא התיישבה לצידו של הארי, כך שהוא יושב בינינו. ידה עשתה את דרכה לכתפו השרירית ומלטפת אותה בחיבה, חיוך רחב היה על שפתיה שהיו מרוחות בליפסטיר ורדרד. עיניה היו בצבע דבש ושיערה היה חום, ארוך וחלק.

״ואת..?״ אליסון שאלה, לא מתלהבת ממה שקורה.

״אני ג׳ולין, אבל אתם יכולים לקרוא לי ג׳ולי״

ג׳ולי שלחה את ידה ללחוץ את ידה של אליסון וכך אליסון עשתה; לוחצת את ידה וברגע שג׳ולי העבירה את ידה עם מבטה כדי ללחוץ את ידו של נייל, אליסון ניגבה את ידה בשולחן.

שלחתי לאליסון מבט נוזף. זה לא יפה לעשות דבר כזה. אליסון גלגלה את עיניה, הארי נראה משועשע.

״את יודעת שכל ג׳אנק פוד הזה ממש לא בריא לגוף, במיוחד בבוקר״ ג׳ולי כשהוציאה סלט נבטים מהתיק שלה.

״לעומתך, אני אוהבת את האוכל שלי עם טעם״ אליסון ענתה בחיוך מאולץ, מכניסה כמה חתיכות צ׳יפס לפה.