Game of life || Larry stylinson

פרק 24

נ.מ לואי

״שבועיים ריתוק?!״ אליסון שאלה וחיוך משועשע היה על שפתיה.

אני והארי הנהנו.

״ביחד?״ שאלה.

אני והארי שוב הנהנו ונייל, זאין וליאם החניקו צחוק.

״לבד?״ שאלה.

ושוב הנהנו ושם נייל פרץ בצחוק המתגלגל שלו וליאם צחק לידו.

״אני חושבת שאלוהים משחק בכם״ אליסון צחקה.

לחיי התחממו והנחתי את ידיי על לחיי, זה כל כך מביך לדבר על המערכת יחסים שהייתה לנו לידו.

״שתקו, אנחנו הולכים לצבוע את הכיתות, לא סתם לשבת רגל על רגל.״ הארי אמר.

״מתי אתם מתחילים?״ נייל שאל.

״היום. השרת כבר נתן לנו מפתח למחסן שיש בו את כל הציוד״ אמרתי.

אליסון ניסתה לעצור את הצחוק ללא הצלחה. ״סליחה זה פשוט החרא הכי טוב ששמעתי. אתם בטוחים שהמנהל לא יודע את הסיפור שלכם?״ אליסון המשיכה לצחוק, גוררת את נייל, זאין וליאם יחד איתה.

גלגלתי את עיניי, שתיתי מכוס הקפה שלי. חבורה של אידיוטים.

—

הכנסתי לתיק את הספרים שהייתי צריך לשיעור הבא וסגרתי את הלוקר, נבהל כשראיתי את פניה אליסון, מחייכת אליי. ״אלוהים אליסון, אל תעשי את זה יותר!״ נשפתי.

נעלתי את הלוקר והתחלתי להתקדם למסדרון. ״אז אתה והארי לבד הא?״ צעדה לידי.

גלגלתי את עיניי, ״תשכחי מזה אליסון זה לא ככה, אני מתכוון לסדר איתו את הדברים, לא להזדיין איתו בכיתה״

״למה לואי? אתה יודע שסקס הוא הפיתרון הכי טוב״ אמרה.

״לא במקרה הזה״ שללתי.

״אתה יודע, לואי, אני לא דואגת. זה יקרה ככה או ככה. אתה, הארי, לבד, צבע. אני לא יודעת אם אתה יודע אבל צביעה דורשת מאמץ ומחזקת את שרירי הידיים. הארי צובע קיר ומזיז שולחנות, נשמע לי כמו חלום רטוב״ אמרה משועשעת.

עצרתי את צעדיי וכך גם אליסון עשתה, חיוך גדול היה על שפתיה, ״בנית פה סיפור יפה, אבל זה לא הולך לקרות״ אמרתי.

היא צחקקה והתקדמה במסדרון, שרה את השיר
'never say never'
הנדתי בראשי, מגחך על התנהגותה המגוחכת.

נכנסתי לכיתה, העיניים פנו אליי בגלל האיחור הקל. קלטתי בעיניי את הארי יושב באחד השולחנות ובצד השני של הכיתה ישב דין, פניו חבולות ומבטו כועס.

״הזונה באה, אפשר להמשיך״ דין אמר בקול. צחקוקים נשמעו מכמה ילדים בכיתה.

גברת גריי שלחה לדין מבט נוזף, ״עוד הערה אחת כזאת אשלח אותך למשרד המנהל״ הזהירה.