פרק 27

2.1K 134 821
                                    


נ.מ כללית

״לואי הכל יהיה ממש בסדר, את סתם דואג״ אליסון אמרה כשנכנסה עם זאין ולואי בדלת דלתות של הארי.

השלושה נכנסו לבית שהיה הומה באנשים. את רובם הם זיהו מבית הספר. לואי יכל לחשוב על דבר אחד, פניו של הארי. על אין יסתכל בהם אחרי מה שקרה שעות ספורות קודם לכן.

הוא לא רצה לראות אותן אך בו זמנית חיפש אותן בעיניו. הם התקרבו למטבח כי ידעו ששם בדרך כלל הארי, ליאם ונייל נמצאים.

״בייב, הגעת״ ליאם אמר כשראה את השלושה נכנסים, אך הראשון שהוא הלך אליו היה זאין ומניח נשיקה קצרה על שפתיו.

אליסון הלכה לנייל שעמד ליד הארי ולואי... הוא הביט לרגליו כי בהחלט היה קשה לו להביט בפניו של הארי. הוא לא זוכר מתי היה מובך ברמה כזאת לפני.

״היי, לואי״ שמע את הקול האהוב עליו.

לואי הרים את מבטו בזהירות, מוצא את פניו של הארי. הארי היה מובך כמעט כמוהו. הוא ידע כבר מועבר בראשו של לואי. הוא ידע שלואי בטח מאשים את עצמו על מה שקרה. הוא ידעת שלואי בטח חושה שהוא לא מושך מספיק בשביל לואי מה שלא היה נכון בשום צורה.

״היי.. איך אתה-אממ איך אתה מרגיש?״ לואי שאל, מקלל את עצמו בראש על השאלה הטיפשית.

׳איך אתה מרגיש? הוא לא חולה. מה אני עושה..?״  לואי חשב לעצמו.

״אני בסדר. איך אתה מרגיש?״ הארי גיחך על בחירת מילותיו של לואי.

״אממ אני בסדר, תודה ששאלת״ לואי אמר וממש רצה להטיח את ראשו בקיר כי הוא הופך את הסיטואציה ליותר מביכה ממה שהיא.

אפילו ארבעת חבריהם היו מובכים בשבילם. ״אוקיי! עכשיו שאנחנו יודעים איך כל אחד מרגיש, אפשר לההרים שוט?״ אליסון אמרה, מנסה להפיג את המתח.

״בטח״ הארי אמר, מודה לאליסון בליבו.

הארי לקח שישה כוסות שוטים מפלסטיק, מסדר כל אחד מהם אחד ליד השני. אוחז בבקבוק הטקילה ושופך מהראשון בשורה עד האחרון.

כל אחד מהם לקח כוסית, האווירה הפכה מתוחה שוב כשמבטיהם של הארי ולואי הצטלבו וכל אחד מהם הוריד במהירות את מבטו מטה.

נייל העברי את מבטו בין השניים המובכים כשלחייהם הפו אדמדמות מהמבוכה.

״קדימה״ נייל אמר, לוקח צעד קדימה כדי להיות קרוב יותר. ״לימים שמחים״ הרים את הכוס. החמישה חזרו אחרייו ומצמידים את הכוסות יחד ושותים את תכולת הכוס.

לואי הרגיש את השרפה בגרונו מהמשקה החריף, מנגב את פיו עם גב כף ידו. וכמו שהיקום אוהב לשחק בו, הוא שיחק בו גם עכשיו כי אחרי הרמת הכוסית של ׳ימים שמחים׳ הבן אדם שעשה את ימיו עצובים נכנס למטבח.

Game of life || Larry stylinson Where stories live. Discover now