פרק 16

2.2K 127 398
                                    


נ.מ לואי

לואי: נהנה?

כיביתי את המסך וזרקתי את הטלפון לצידי על המיטה. אני לא רוצה שהוא יסבול אבל אני גם לא רוצה שהוא יהנה יותר מדי. כמה כבר אפשר להנות ביום הולדת של סבתא של ג׳ולי.

״לואי״ לוטי התפרצה לחדרי.

״אלוהים לוטי הבהלת אותי״ שמתי את ידי על החזה.

לוטי גלגלה את עיניה, ״אני צריכה שתעזור לי, איזו שמלה ללבוש?״ שאלה? מחזיקה בשתי שמלות.

״זאת? או זאת?״

הרמתי את גבותיי, מביט בשתי השמלות, ״השחורה״

היא כיווצה את גבותיה, מביטה על השמלה השחורה, ״אבל לבשתי אותה שבוע שעבר״ אמרה.

״אז את הירוקה״

״אבל הירוקה פשוטה מדי״ אמרה.

נו באמת...

״אז לוטי מה אני אעשה? את שואלת אותי איזה מהשמלות אבל את לא אוהבת את שתיהן״ אמרתי.

״לואי תפסיק להיות כל כך חסר סבלנות ותעזור לי״ ביקשה.

״אני לא מבין בזה לוטי, לכי תשאלי את אמא״

״אמא תגידי ללבוש פיג׳מה ולהשאר בבית. אתה יודע שהיא לא מתה על המסיבות האלה״ אמרה, מניחה את השמלות על המיטה ומתיישבת לידי.

״מה יש לך בכל מקרה? אתה נראה מבואס״ שאלה.

נשפתי בייאוש, מפיל את ראשי על הכרית. ״הארי ביום הולדת של סבתא של מישהי שחושבת שהיא חברה שלו״

״הוא ביום הולדת של סבתא שלה? מה יש לו לעשות שם?״ עיוותה את פניה.

״נכון? גם אני חשבתי על זה! מה הוא מועיל שם בכלל?״ הרמתי את ראשי כדי להביט בפניה ושפתיה נמתחו לחיוך.

״אתה מקנא לואי?״

״אני לא מקנא.. אני פשוט- לא אוהב שהוא איתה״ התרוממתי לישיבה.

״זה בדיוק נקרא לקנא לואי״

״בסדר, אז אני מקנא. היא חושבת שהוא שלה וזה מרתיח אותי״ הרגשתי שוב את תחושת הכעס הבלתי נסבלת.

״אז של מי הוא?״ הרימה גבה בחיוך ערמומי.

״לוטי אל תעשי את עצמך כאילו את לא יודעת בסדר?״ גלגלתי את עיניי.

״כן! לואי! זה מדהים״ לוטי שמחה.

״טוב, זה לא כל כך מדהים. אני פה והוא שם. איתה״ כיווצתי את עיניי שוב מהמחשבה.

צלצול הודעה נשמע, מידה הרמתי את הטלפון מהמיטה והדלקתי את המסך.

הארי: לא. אני מעדיף להיות איתך עכשיו.

Game of life || Larry stylinson Where stories live. Discover now