פרק 12

2.5K 130 636
                                    


נ.מ לואי

״תזכירו לי שוב למה לעזאזל הסכמתי לצאת איתכם לטיול הזה?״ אליסון התלוננה.

״אלי גם אני לא בדיוק נהנה פה אבל את יכולה בבקשה לשתוק למשך דקה אחת?״ ביקשתי.

״קדימה זה יהיה כיף, זה לא שאנחנו ישנים בשטח או משהו״ נייל אמר בהתלהבות.

״כרגע זה נראה שאנחנו הולכים לישון בשטח. איפה לעזאזל הבית המזויין הזה נייל?״ הארי שאל, נראה עייף מלסחוב את התיקים של שנינו.

״אנחנו הולכים רק חמש דקות, תפסיקו להתלונן אלוהים. אנחנו בקבוצת הכדורגל, אנחנו אמורים להיות בכושר״ נייל עודד.

״נייל להזכיר לך שאתה, הארי וליאם בקבוצת הכדורגל, לא אנחנו. אתם אולי רגילים ללכת בתוך יערות עם משקלים כבדים, אנחנו לא.״ אליסון נשמעה מיואשת. המזוודה הזאת לגמרי גדולה מידי. ועוד נייל סוחב לה את התיק גב שהביאה.

״הינה זה״ נייל קרא באושר.

הבטתי למקום שאליו הצביע; היה בית גדול וגבוהה. רעש של מים התחזק ככל שהתקרבנו לבית. כמעט מעדתי על אבן אך הרגשתי זוג ידיים אוחזות במותני ומייצבות אותי על רגליי.

סובבתי את מבטי להארי שהביט בי בדאגה. ״אתה בסדר?״ שאל. הנהנתי בראשי עם חיוך מתוק.

״תודה״ אמרתי בביישנות.

״נייל כמה זמן לא היית פה?״ אליסון שאלה כשעמדנו כל השישה מול הבית. זה נראה בית גדול יחסית לבית ביער.

״שנתיים״ נייל ענה.

״ומה מבטיח לנו שאין שם עקרבים ונחשים שרק מחפשים להוציא ארס?״ שאלה.

״אלי בחייך, זה בית לכל דבר. נהגתי לבוא לפה עם המשפחה שלי לחופשות, אבל בזמן האחרון זה לא כל כך הסתדר. הבית בסדר גמור, זה שהוא ביער רק הופך את זה ליותר מהנה״ נייל אמר, מתקדם בחיוך לכיוון המדרגות.

״רק שתדעו שבדיוק ככה מתחיל סרט אימה״ אליסון אמרה.

זה היה נראה כמו בית שכולו עשוי מעץ, איך לעזאזל הם בנו את זה?

״למה מלכתחילה המשפחה שלך בנתה בית באמצע היער?״ שאלתי כשעלינו אחרי נייל במדרגות, נאבקים עם התיקים.

נייל משך בכתפיו, מוציא את המפתחות, ״אני מניח שהם פשוט רצו הרפתקאה. אני מתכוון, תראה את המקום הזה, האגם, השקט. זה מדהים. קצת קר פה בלילה אבל יש בכל חדר קמין, אז זה בסדר״

נייל פתח את דלת הבית, נכנס לתוכו ואנחנו עכשיו. חקרתי את הבית עם עיניי. הכל היה עשוי מעץ. הרהיטים היו מכוסים בניילונים, כנראה בגלל האבק. הבית לא גדול מדי והוא לא קטן מידי. הוא מושלם.

Game of life || Larry stylinson Where stories live. Discover now