Game of life || Larry stylinson

פרק 10

נ.מ לואי

״בן זונה, אני ידעתי!״ צעקתי, בועט בקיר ומרגיש את הכאב שגורם לי להתחרט על זה.

״לואי״ אליסון קראה.

״מה?!״

״אני בטוחה שהוא רק מבולבל, כל החיים שלו הו-״

״לא אכפת לי! הוא פשוט שיחק בי וברגע שהחליט שלא מתאים לו יותר הוא פשוט הפסיק את זה״ אמרתי בקול רם, הכעס רק גבר.

נפלתי עם גבי על המיטה, נושף בייאוש. שמתי את ידי על פניי, עוצם את עיניי.

״אני ידעתי שאסור לי להתאהב בו, אני ידעתי״ מלמלתי לידיי.

״אתה מה?!״ אליסון שאלה בצעקה.

הורדתי את ידיי מפניי, מביט בפניה שהיו מופתעות ומחויכות בו זמנית.

״מה?״ שאלתי מהסס.

״אתה מאוהב בו?״

ניקיתי את גרוני, מתיישב.

״זה לא משנה עכשיו בכל מקרה, הוא סטרייט.״ אמרתי מיואש.

״לואי הוא מכריח את עצמו להיות סטרייט, זה לא אותו דבר״ אמרה בקול בטוח.

״זה לא משנה. הוא לא איתי״

שמתי את מרפקיי על ברכיי ואת פניי בין ידי.

זה כאב יותר משציפיתי.

—

הימים עברו והייתי בטוח שיחד איתם הרגשות שלי יעברו, אבל זה לא קרה. ראיתי את הארי בכל יום, הוא ישב לידי כרגיל אך הפעם לא היה קשר עין. לא החלפנו מילה במשך הימים האלה.

הארי הסתבך הרבה; בכל יום שמעתי את הדיבורים בבית הספר על הקטטה שהוא היה מעורב בה. כל פעם סיפור אחר.

מיום ליום הפנים שלו הפכו לכבויות יותר ויותר. אני לא רוצה לדאוג לו אבל אני דואג. בפעם הראשונה שנפגשנו הוא אמר שהוא מתעצבן בקלות, ולא צריך להיות גאון גדול כדי לשים לב שיש לו נטייה להיכנס לבעיות.

והינה עוד יום. עוד יום שבו אני יושב בשולחן בקפיטריה, מכין את עצמי לרגע שבו הארי בא ומתיישב לידי. בכל פעם מחדש אני מתפלל שג׳ולי לא תבוא יחד איתו.

״וואו אחי, מה קרה לפנים שלך?״ שמעתי את נייל קורא.

מיד הרמתי את מבטי, רואה את הארי מתיישב על ידי. פניו היו חבולות; עצם הלחי שלו הייתה אדומה מעורבבת עם סגול, שפתו התחתונה הייתה פצועה.

בדרך כלל אני מסיט מיד את מבטי מפניו אבל הפעם לא יכולתי. כל מה שרציתי היה לתפוס את פניו ולנשק את פצעיו כי זה נראה כל כך כואב.

״מה קרה לך?״ שאלתי בקול קטן.

הוא הסיט את מבטו לפניי וכשמבטינו הצטלבו הרגשתי תחושב משונה עוברת בגופי. אבל זה היה משונה טוב. כל כך התגעגעתי להביט בעיניו הירוקות אך כרגע פצעיו משכו את תשומת ליבי.