פרק 11

2.3K 141 685
                                    


נ.מ כללית

״אז מה תעשה?״

הארי הרגיש כל כך מבולבל ומיואש מהניסיון הזה להסתיר את מה שהוא. הוא הרגיש שהוא עומד להתפוצץ. הימים האחרונים היו קשים מידי והוא הרגיש שהדבר היחידי שיגרום לו הרגיש טוב כרגע יהיו שפתיו של לואי שבתנועה אחת פשוטה יוכל להרגיש בהם.

נשימותיו של הארי היו חמות על שפתיי של לואי. הוא לא רצה לרצות את זה אבל הוא כל כך רצה שהארי ינשק אותו. הוא רצה את זה יותר מכל דבר אחר.

״כדאי שתחליט מהר לפני ש-״ הארי קטע את לואי בשפתיו, מרגיש את החמימות הזאת בליבו ומרגיש את צורתו של לואי תחת ידיו.

שפתיהם זזו בשלמות יחד והארי מיהר להעמיק את הנשיקה, מתענג על הטעם של שניהם יחד. הארי יכל להיות כך כל היום. עיניים עצומות ולהרגיש את לואי קרוב אליו בכל מובן אפשרי.

לפתע נשמע כחכוך גרוני מדלת הכניסה. הארי מיד משך אחורנית ומתרחק מלואי בחדות.

אליסון עמדה בדלת עם חיוך רחב על שפתיה. ״רק רציתי להגיד שהמשחק נגמר, אז כדאי שתקחו את זה מחוץ לחדר הלבשה, אם אתם לא רוצים שיראו אתכם״

״מי ניצח?״ הארי שאל.

״הקבוצה היריבה״ ענתה בקול מנחם ויצאה מהחדר.

הארי הפיל את ראשו קדימה ומעביר את ידו בשיערו, נושף, מאוכזב ובעיקר מאשים את עצמו.

לואי עמד ולא ידע מה לעשות. הוא פחד מהתגובה של הארי, הוא לא ידע אם הארי ינשק אותו עכשיו או ירחיק אותו שוב. אבל מה שבטוח הוא לא יכול פשוט לעמוד.

לואי לקח צעד לכיוונו של הארי, מניח בעדינות את ידו על גבו החשוף, גורם להארי להסתובב כדי להביט בפניו.

״הארי אני-״ לואי התחיל אך הפסיק כשהארי כרך את ידיו סביבו וטמן את ראשו בצווארו.

לואי הרגיש שהארי היה חלש, נפשית. אז הוא כרך את ידיו סביב צווארו ומרגיש את ידיו של הארי מהדקות את אחיזתן במותנו.

הארי היה כבר עייף מלהסתיר ועייף מלהסביר בכל פעם מחדש לג׳ולי למה הוא לא מוכן לגעת בה. עייף מלהיכנס לקטטות, עייף מלשקר, לאחרים וגם לעצמו.

הוא עייף מלהעמיד פנים.

הוא ניסה להשתיק את קולו של אביו בראשו בכל דרך אפשרית. במכות, באלכוהול, בעישון. אבל זה לא הפסיק.

הארי לעולם לא יודה בזה אבל הוא ידע שלא שחכו אותו בקזינו. הוא ידע טוב מאוד מה יקרה ברגע שהוא יכנס לשם, והוא עשה את זה בכל זאת.

אולי בגלל שהוא הרגיש שזה מגיע לו.


״לואי תדחוף חזק יותר!״

Game of life || Larry stylinson Where stories live. Discover now