Game of life || Larry stylinson

פרק 15

נ.ב לואי

״ואז לונה אמרה לי שהיא מעדיפה לעשות את הריקוד של רבקה אתה קולט?!״ ג׳ולי סיפרה להארי.

ישבנו כמו בעוד בוקר רגיל בקפיטריה החיצונית. אתמול חזרנו מהטיול, ובכנות, הייתי מוכן לחזור לשם. אני לא אוהב יער, אבל היינו מנותקים מכולם, זה היה נחמד.

שיחקתי עם המזלג שלי בחתיכת עגבניה על הצלחת. אני לא יכול לשמוע אותה יותר. למה הוא לא יכול פשוט להפרד ממנה?

אליסון גלגלה את עיניה כשג׳ולי המשיך לקשקש על הריב שלה עם עם לונה כי היא אהבה יותר את הריקוד של רבקה. כאילו למישהו זה באמת אכפת.

״אוקיי זה מספיק״ אליסון עצרה את ג׳ולי.

״מה?״ שאלה ג׳ולי.

״זה לא מעניין אף אחד, פשוט תפסיקי. לא אכפת לי מה אכלת בבוקר, לא אכפת לי מהעצות שלך, לא אכפת לי מהריקוד שלך. אני ניסיתי להיות מאופקת אבל בבקשה פשוט תפסיקי״ אליסון פרקה.

אני לא מאמין שאני אומר את זה, אבל הרגשתי ממש לא נעים בשביל ג׳ולי.

שלחתי לאליסון מבט נוזף. היא החזירה לי מבט ומשכה בכפתיה. ג׳ולי באמת קצת הגזימה אבל עדיין זה לא יפה. מצד שני, היא לא הבינה בכל הפעמים שאליסון אמרה לה להפסיק...

״אני משתפת אתכם, את לא צריכה להיות כל כך גסת רוח״ ג׳ולי מלמלה, דוחפת כמה נבטים לפיה.

״כן, אבל אף אחד לא ביקש שתשתפי״ אליסון השיבה, וג׳ולי רק גלגלה את עיניה, מתרכזת בסלט שלה.

הארי הניח את כף ידו על ירכי מתחת לשולחן כך שאף אחד לא יכל לראות. הסטתי את מבטי אליו בעיניים פעורות. הוא הביט בי בשובבות ואני רק גלגלתי את עיניי.

אני עדיין כועס על זה הוא רק מושך את הזמן עם ג׳ולי. אני מבין שהוא צריך זמן כדי לספר את זה לכולם, אבל למה הוא צריך להיות עם ג׳ולי?

״הו, בייב״ ג׳ולי קראה להארי.

הזעפתי את פניי. הוא לא הבייב שלה. אני הבייבי שלו. שתשתוק.

״היום הולדת של סבתא שלי, זה היום. אתה ואן מגיעים נכון?״

אה עכשיו היא גם מכירה את אמא שלו? נהדר..

הרגשתי את ידו של הארי לוחצת על ירכי. ממש ניסיתי לעצור את ההתפרצות שלי על ג׳ולי. אני לא קנאי, אבל רק המחשבה על זה שהיא חושבת שהארי שלה.. זה מגרד לי בגוף.

״כן, בטח שנגיע״ הארי אישר.

״כן, בטח שנגיע״ חיקיתי את הארי בשקט. כנראה לא כל כך בשקט כמו שחשבתי כי עכשיו כל המבטים בשולחן פנו אליי.

״אמרת משהו?״ ג׳ולי שאלה.

חייכתי חיוך מאולץ, ״לא. רק חשבתי בקול״