אם רק היינו יודעים

אם רק היינו יודעים-פרק 8

הכל הסתובב נהייתה לי בחילה.. שיט זה התקף חרדה, נסיתי לנשום ניסיתי הכל אבל זה לא עוזר רע לי כל כך אין מצב שאני נשארת אני חותכת הביתה די קמתי זרקתי את התיק מעל השער והטיפסתי שאני חצי לא רואה כמעט ולא נושמת *נפלתי*

״מה יהיה? אם את לא יודעת לא לטפס.. אז אל״ שמעתי מישהו אומר תוך כדי צחוק איי כואב לי אין לי כוח אפילו לפתוח את העיניים ״ מתת?״ הוא שאל שהוא מגיש לי יד ״ מה? אה לאלא אני בסדר סתם פספסתי שלב עם הרגל״ אמרתי מובכת, קצת צוחקת ״ שלב? נראלי פספסת חצי שער,מה עישנת?״ הוא צחק אבל נראה חצי רציני ״אה?״ אמרתי עדיין בחרדה אבל הרגשתי פתאום שאני מתחילה להירגע וחיוך התחיל להימרח לי על הפרצוף ״ טוב לא יודע מה לקחת אבל לא מרגיש לי חכם להשאיר אותך ככה..״ אמר מניח את ידיו על מותניו ונראה חושב בזמן שחשב הבנתי שאני יושבת על התחת בכניסה לבית ספר עם חיוך אידיוטי וקמתי מהר, מהר מידי... אוי יש לי סחרחורת, כמעט נפלתי ונאחזתי בידו של עומר לתמיכה ״ רגע שנייה אני חושב אל תמותי עדיין״ אמר צוחק והחזיק אותי שלא אפול וואו אני נשענת על החזה שלו מול כולם וזה לא מביך אותו? -אמה נו באמת למה שזה יביך אותו?- טוב למה שלא יביך אותו מי אני בכלל לידו? -אוי תפסיקי להוריד לעצמך- יופי אני רבה עם עצמי זהו, סופית השתגעתי. אולי זה זעזוע מוח.

״ מה השתתקת?״ אמר מסתכל עליי מלמעלה וואו הוא יפה מכל זווית -טוב צריך להגיד משהו השתיקה נהיית מביכה- ״סתם יש לך ריח טוב״ אמרתי, -ריח טוב? יופי אמה טוב שלא אמרת לו גם אחלה תחת מה את מתחילה איתו עכשיו?!- הוא לא מגיב נו פאק הרסתי הכלל ״ אוקי שמעי״ הוא אמר בזמן שמרחיק אותי מהחזה ומחזיק בכתפיי שפניו יחסית קרובות אליי ״ את נראית לי מסטולה מידי לבית ספר ואני לא מסטול מספיק והבטחתי לאח שלי לשמור עלייך״ הוא בא להמשיך לדבר אבל קטעתי אותו ״ לשמור עליי?״ אמרתי בטון תקיף זה ממש פגע בי מה אני כלב עזוב שאח שלו מצא ברחוב? טוב שלא גם מוציא אותי לטיול וזהו ״ סתמי נו הבנת למה התכוונתי״ אמר צוחק אבל אותי זה ממש לא הצחיק ״ שמע אני בסדר גמור אני סתם מרגישה לא טוב אני אלך הביתה״ אמרתי מתחילה ללכת ״ נו אמה חכי רגע״ אמר לי עומר נעצרתי אבל לא דיברתי ״ תני לי לפחות לקחת אותך הביתה״ אמר מנער במפתחות של האופנוע שלו ״ נראה לך שאני עולה על זה״ אמרתי צוחקת ״ מה יש? אמה הקשוחה מפחדת מקצת רעש?״ התגרה בי האידיוט ״ מה הקשר מפחדת״ אמרתי אבל תכלס רועדות לי השחלות ״ נו אני לא אסע מהר״ אמר בהתנשאות ודפקתי לו פרצוף.

״מבטיח״ צעק בעודו הולך לכיוון האופנוע

הוא הלך לכיוון האופנוע ואני נשארתי לעמוד שם,ללכת? לא ללכת? ללכת? לא ללכת?

הוא עשה סיבוב ונעצר בדיוק מולי אוי ברור ״ נו?״ אמר מרוצה מעצמו מחזיק בקסדה השנייה ״כמה בנות היו בתוך הקסדה הזאת?״ שאלתי בגסות ״ עדיף שלא תדעי״ חייך וקרץ לי ממשיך להגיש לכיווני את הקסדה, בתור פמיניסטית זה אמור לעצבן אותי ולהוריד לי כי הוא ממש מחליט עליי פה, מה קורה לי?? ״ אני לא רגיל להתחנן לבנות גברת אמה תעריכי ותעלי כבר״ אמר.