אם רק היינו יודעים

אם רק היינו יודעים- פרק 19

נ.מ אמה

לאחר שיעור אחד והמון מבטי קנאה מרותם.. כתבתי לבתאל
זזנו?
כתבתי
וואו החזקת 45 דקות.. שיא חדש
כתבה מצחיקה אותי וחיכיתי לה בשער

הגענו אליי הביתה והתיישבנו לאכול,

״ אז מי החבר החדש שאני רואה רמזים עליו בסטורי?״ שאלה בתאל לועסת את השניצל שאמא שלי הכינה לנו,
״ רמזים? חבר? מה פתאום״ אמרתי נחנקת ממבוכה, נזכרת שאני ועומר בכלל לא החלטנו אנחנו ביחד? אנחנו משהו? ״ תראי או שזה רמזים או שחבל שלא הבאתי לך שעווה״ היא התפוצצה מצחוק וגם אני.
״ הוא לא חבר זה כולה עומ..״ באתי להמשיך את המשפט והיא תפסה לי ת'יד עם מבט המום ״עומר?! בסטורי? בשמיכה? איתך?״ אמרה בקושי נושמת וקצת נפגעתי מהשוק ״ מה הבעיה?״ שאלתי מתחילה להתעצבן ״ לא אל תעלבי חיים-שלי את פשוט....״ אמרה וראשי אמר לי את התשובה לאור העובדה שכל פעם שמישהו שומע את השם שלו זו התשובה

״בתולה?״ שאלתי כבר חסרת סבלנות ״ כן״ הנהנה צוחקת אבל אותי זה ממש לא הצחיק ״ למה כל גבר שאני מכירה את חייבת להזכיר לי״ אמרתי באה לקום ״ לא אל תעלבי חיים-שלי הם פשוט לא אוהבים בתולות, זה ללמד ועדינות ואת יודעת איך זה״ אמרה מנסה להראות שאומרת זאת לטובתי ״ אה? אז אני נטל?״ אמרתי מתחילה להתעצבן ״ לא מאמי אבל בתולה זה..״ היא באה להמשיך את המשפט אבל קטעתי אותה ״מה שאת וכל אחת הייתה לפני שפיתחה ניסיון?״ צעקתי ״ כן אבל יש הבדל בין 16 ל18״ היא אמרה בהתנשאות שבדרך כלל אני רגילה לקבל מעמית או מרותם ״ אין לי כוח לזה״ אמרתי מדליקה טלוויזיה בסלון.

ישבנו מול הטלוויזיה שותקות במשך שעתיים ורק חיכיתי שהיא תמציא איזה תירוץ ותעוף.
צלצול של הודעה הקפיץ אותי:

מה איתך?

אוי מזל, זה עומר

עצבנית

עניתי מסתכלת על בתאל מבעד לטלפון בכעס

אה.. אז אין חדש?

הוא ענה וגרם לי לגחך

די יא מציק

עניתי מנסה להתעלם מהחיוך שנמרח על פניי

מה את עושה?

שאל

רואה סרט עם בתאל

עניתי

אפשר להפריע?

שאל ואני נכנסתי לסרטים

זו אחלה דרך להיפטר מבתאל בלי ליצור מריבה אבל זו עוד פגישה שתתסבך אותי אחרי זה

תלוי

עניתי

כן גברת

הוא ענה וידעתי איך הפרצוף שלו נראה מאחורי המסך, החיוך המתוק שהוא דואג להסתיר כשאני מציקה לו

אצלך או אצלי?

עניתי בישירות

מצידי בבית קברות רק לראות אותך

הוא ענה ונמסתי

עשרים דקות יוצאת

עניתי באה לקום להתארגן

ושומעת התראה על הודעה

לבית קברות?

קראתי וגיחכתי לי

כמובן!

עניתי זורקת את הטלפון בספה

״שומעת?״ אמרתי לבתאל מקפלת את השמיכה.

״את הולכת לעומר?״ היא אמרה בזלזול ״ כן״ אמרתי עם חיוך ״ אם לא תתני לו בקרוב הוא יתייאש ויילך להבאה״ היא אמרה קמה מהספה ״ חזרת עקום, בטוחה שהכל היה טוב בתילאנד?״ אמרתי מזייפת צחוק אבל בתאל כבר הייתה בדלת הבית ״ביי״ אמרה וסגרה אחריה

אני בכניסה

כתבתי לעומר עומדת בפתח הבית

לקבר של מי

הוא שאל עם אימוג'י מובך וצחקתי

של סבתא שלי

בוא תפתח לי

כתבתי מצחקקת

הכל אני בבית הזה..

כתב ונפתחה הדלת ״ וואה וואה מחייכת מהודעה.. בטח מישהו שאת מאוהבת בו״ אמר ונתן לי נשיקה במצח תוך כדי שהוא מלווה אותי פנימה עם ידו
״ לא איזה זה סתם יזיז״ אמרתי מתגרה בו 'אם לא תתני לו בקרוב הוא יילך להבאה' המשפט של בתאל התחיל לרוץ לי בראש התמלאתי פחדים, פתאום הבנתי מה יש לי בידיים וכמה קשה יהיה ברגע שאאבד ״ הלוווו״ צעק לי עומר מנפנף לי עם ידו בפנים ״ מה קרציה״ אמרתי דוחפת את היד שלו ״ יצאת לפרסומות? מה זאת התקיעה הזאת?״ אמר צוחק בדרכו למטבח.

נ.מ עומר

נכנסתי למטבח אמה אחריי ״ אז אח שלך צדק שהוא אמר שבלי המסיבה הבית יותר יפה״ היא אמרה מנסה לקפוץ לשיש ״אם את עולה לשיש? זה נורא לא הזמן לדבר על אח שלי״ לחשתי לה תוך כדי שאני מרים אותה אליו ככה שאני עומד בין רגליה,
״ אז מה בא לך לעשות?״ היא שאלה מלטפת לי את הבטן ומסתכלת עליי שראשה לכיוון מכנסיי ועינייה הגדולות עמוק בתוך עיניי ״ אפשר אולי..״ באתי להמשיך את המשפט אבל נעצרה לי הנשימה שהיא התחילה לשחק עם הכפתור של הג׳ינס ״ כן גם זאת אפשרות״ עניתי מנסה להסדיר את הנשימה שלי, -מה יש לי אני בחיים לא מגיב ככה אני בדרך כלל ממש אדיש בשלב הזה-.

פתאום קלטתי אותה קצת מצחקקת אבל משהו בה היה נראה לא בטוח בעינייה,
״ את בטוחה?״ שאלתי אותה שפתחה את הכפתור ״ כן״ ענתה במין סינון מהיר כזה מצמידה אותי לגופה. הדופק שלה היה מהיר אבל זה לא הרגיש לי מהסיבה הנכונה. ״100%?״ אמרתי תופס לה את היד שתעצור רגע ״ כן.. למה? אתה לא רוצה?״ אמרה מנסה להישמע מגורה, מה יש לה? ״אני רוצה אבל..״ עניתי תוך כדי שידייה מנסות להוריד את חולצתי ״ אז די בלי אבל״ היא ענתה לי מעט עצבנית, שתקתי היא הורידה את החולצה שלה מהר כאילו תולשת פלסטר, וואו היא נראית מדהים זה באמת נראה כאילו אלוהים ישב לעצב אותה שעות נוספות.. בהיתי בחזה שלה כמה דקות טובות אבל זה עדיין הרגיש לי לא נכון משהו כאן מרגיש לי לא תקין..

״אמה די,לא ככה״ אמרתי מתכופף להרים את החולצה שלהמהרצפה ״ אתה לא רוצה אותי?״ היא הסתכלה עליי עם עיניים נוצצות מעצב בזמן שאנימגיש לה את החולצה שלה ״