אם רק היינו יודעים

אם רק היינו יודעים- פרק 11

״אמה מאמא קומי״ צועקת לי אמא בפתח הדלת וממשיכה ללכת במסדרון ״אני קמה!״ אמרתי עייפה מהאריזות שעשיתי כל הלילה וההבל פה של הבוקר התנגש באפי מבעד לכרית

איכס טוב עכשיו בטוח אני קמה.

״יש לך טיול היום לא?״ שאלה אמא תוך כדי שהתיישבתי לסיגריה בשולחן החצר ממולה, ״כן חבר שלה לוקח אותה״ צעקה קורל חצי ערומה ״קורל אני לא אוהבת את הפיג׳מות האלו ואת יודעת את זה״ צעקה לה אמא ודפקה לי פרצוף מטומטם כדי שאבין שהיא צוחקת ״אז מי החבר?״ לחשה לי אמא בהתלהבות ״ שום חבר כולה ילד מהכיתה״ אמרתי מכבה את הסיגריה וחוזרת להתארגן.

״אמה הילד מהכיתה פה״ צעקה לי אמא בדיוק ששמתי נעליים.

רצתי למטה וכמעט נפלתי בתקווה שלא שמע, אוף איזה פדחנית היא ״בוקר אור״ אמר לי עומר חתיך כרגיל מחייך לו שם אוי הוא כז.. ״אמה?״ אמרה אמא עם פרצוף שמדגיש ״תעני לו סתומה״ ועצרה את מחשבותי ״ איזה בוקר ואיזה אור אני עייפה״ אמרתי מנסה להציל את העובדה שעמדתי מולו שתי דקות בלי לדבר ורק לבהות ״ חייב להגיד לך יש לך ילדה מפונקת״ אמר עומר לאמא שלי בזמן שגורר את המזוודה שלי וברור שהקסים גם אותה ״ קח היא שלך אל תחזיר טיול נעים״ אמרה אמא צוחקת ומלווה אותנו לדלת ״ ביי״ אמרנו ונסענו לבית ספר.

הגענו והבנתי שזה היום בו כל השכבה מרוכזת ממש כאן בחנייה וראתה אותי יורדת מהאופנוע של עומר שגם סוחב לי את המזוודה ומכאן ידעתי שהשמועות יצוצו בטיל..

״ אמה!!!״ קפצה עליי עמית בחיבוק ענק, התגעגעתי אליה, כאילו היא מציקה אבל התגעגעתי ״ מה קורה?״ אמרתי כדי לייצר 'סמולטוק' נחמד ולברוח מעומר כדי שלא יקפצו עוד שמועות אבל מאוחר מידי ״ תגידי.. זה נכון ששכבת עם אח של עומר במסיבה?״ שאלה עמית משום מקום ״מהה״ אמרתי עם עיניים פעורות הייתי בהלם ״ כן אמרו ששכבתם וזה ושעומר מסתובב איתך מאז כדי לשמור עלייך וכל מיני דברים נוראים כבר התחלתי לדאוג שהתדרדרת מהחברה הזו שלך..״ המשיכה עמית ונזכרתי למה לא ראיתי אותה הרבה זמן ״בתאל?״ שאלתי באדישות מסתירה את העובדה שבא לי לדפוק לה אגרוף לפנים או לפרוץ בבכי ולרוץ הביתה.

אבל תוך כדי שעמית המשיכה לדבר קפצה הודעה והקשב שלי לגמרי לא היה איתה

עומר: מסתדרת?

אני: כן

************

אני: לא

״נורא החלטית...״ שפט אותי המוח שלי

אוף הוא עם החבורת בנים שלו שם הוא בחיים לא יראה את הלא גם למה אני ישר מתמסכנת לו אוף.

״ בואי שבי איתנו באוטובוס..״ אמרה רותם עם המבט הצבוע והדוחה שלה, אוי אני שונאת אותה! הטיול הזה מתדרדר מרגע לרגע..

**********

הגיע הערב אנחנו באכסנייה,

במסלול היה נוראי ואני שונאת את רותם שבקטע מאוד מקסים גם תקועה לי בחדר, עומר לא ענה לי כל הזמן הזה והוא בכלל לא היה איתנו כי נתנו לו אישור להיות עם החברים שלו מהכיתה הקטנה, אני לבד, אני סובלת ואני רוצה הביתה.