אם רק היינו יודעים

אם רק היינו יודעים- פרק 30

״דברי״ אמרה לי בתאל איך שהתיישבנו בדשא האחורי של בית הספר לסיגריה של בוקר,
״ מה?״ אמרתי מבולבלת ״ יאללה נו מה יושב עלייך מאתמול ספרי לי אני כאן״ אמרה לי כאילו נותנת לי אישור שהקשר שלנו לא נשבר כמו שחשבתי ״ זה ארוך..״ אמרתי מתחמקת ובתאל כתגובה פתחה את התמונה של מערכת השעות שלה ״ תנך״ אמרה וצחקתי בחוסר הבנה ״ יש לי שעתיים תנך אני הייתי ביסודי דתי אני לא צריכה את זה דברי״ אמרה מתעקשת וכך עשיתי.

״וזהו ככה הגענו למצב הזה״ אמרתי מסכמת לה את כל מה שהיה ״ בת זונה הרותם הזאת״ מילמלה בתאל והאגרופים שלה התחזקו ״ היא לא אשמה שעומר לא שמע על קונדום וממש לא אשמה על התערבות מטומטמת בין שני מטוטמטמים״ אמרתי מנסה להרגיע אותה
״ אפשר להבין איך עזבתי אותך לחודש והצלחת להגיע למצב הזה?״ אמרה צוחקת ״ את אמורה להיות האחראית מבין שתינו״ הוסיפה מדגישה ״ אני לא יודעת מה לעשות״ אמרתי מדליקה את הסיגריה השלישית ״ את עוד לא יודעת אם היא שומרת אותו תחכי בנתיים תהני מהעומר שעוד נשאר״ אמרה מדליקה סיגריה גם היא ״ מדברים על החמור״ אמרה צוחקת מצביעה על עומר והלב שלי נעצר המוח התפצל לשתיים ללכת? לא ללכת? התחלתי לחשוב בטירוף המוח שלי נחנק האוויר נעלם יש מצב שאני אשכרה מפתחת התקף חרדה מחבר שלי? ״אז.. אני מבינה שאת לא הולכת אליו״ אמרה בתאל מחזירה אותי למציאות ״ לא, אם הוא ירצה הוא יבוא״ אמרתי משחקת את עצמי רגועה.

נכנסתי לשיעור רואה את עומר במקומו בשולחן הראשון על הדלת וקופאת ״ בוקר טוב״ אמר וקם אליי ״ בוקר טוב״ אמרה רותם עוקפת אותי ומתיישבת לידו, הלב שלי נשרט אבל נשמתי עמוק והמשכתי לשולחן האחרון בסוף ליד החלון מתעלמת מכל הסיטואציה
״ אני פה אין דיבורים" אמרה המורה שלא נעים כבר עברה מחצית מהשנה אבל עדיין אין לי מושג איך קוראים לה...

בואי החוצה

כתב לי עומר ומחפש את מבטי

אחרי השיעור

עניתי משתדלת לא לשמור על קשר עין

למה לא עכשיו?

כתב לי עם פרצוף מתחנן

כי עכשיו אני לומדת

כתבתי מסתכלת עליו באטימות

את לא יודעת איזה שיעור אנחנו בכלל

שלח את ההודעה ותוך כדי צחק בשקט, הוא לא טועה אני באמת מתלבטת אם אנחנו בלשון או תנך. חשבתי כמה שניות נזכרתי שבתאל אמרה וכתבתי

תנך.

שלחתי

ועומר התחיל לצחוק ואיתו גם אני

בול

ענה עומר צוחק לעצמו מתעלם מקיומה של רותם הצמודה אליו כמו קרציה לעור.

״עומר אלוני משהו בשיעור שלי מצחיק אותך?״ צעקה המורה

״לא חדווה מה פתאום חיים שלי.. אמה מצחיקה אותי״ ענה עם הקול הערסי המתנצל שלו וראיתי איך רותם מתעצבנת ״ דיי אי אפשר ללמוד ככה״ פתאום פלטה רותם ״ כן רותם? זה מעצבן שנדחפים לך באמצע החיים והורסים את הכל בגלל חוסר שליטה של שרמוטה?!״ צעקתי ״ אמה אני מזהירה אותך אני אוציא אותך מהכיתה״ אמרה המורה המזדיינת ואני כבר רתחתי ״תחסכי את האיומים אני יוצאת״ אמרתי קמה ממקומי והמורה מזיינת תשכל ברקע ״ רצית לדבר לא? בוא" אמרתי עומדת בדלת הכיתה ועומר מיד קם עם חיוך של ניצחון ״זה ידווח להורים״ צעקה המורה כשעומר כבר סוגר אחריו את הדלת ולא חוסך בחיקוי מדויק של הקול הצווחני שלה.

האנדרנלין בגופי מחק את ההיגיון והחלטתי ללכת לדבר במקום..קצת אחר, ״ לאן?״ אמר עומר תוך כדי שהוא הולך אחריי מבולבל ״ יש לך קונדום?״ שאלתי ועיניו נפתחו ״ תמיד״ אמר בחיוך זדוני וברגע אחר? הייתי נגעלת או מתעצבנת אפילו קצת חושדת, אבל עכשיו? עכשיו אני רוצה רק דבר אחד ״יופי בוא״ אמרתי מושכת אותו לתא הנכים

״אני אוהב אותך ככה״ אמר מצמיד אותי לדלת ומנשק את צווארי נשיכות רכות בזמן שידיי מטיילות על גבו הנשיקות הפכו לאגרסיביות הנשימות הפכו לכבדות הבגדים כבר מזמן זרוקים על רצפת השירותים ורגליי מלופפות סביב מותניו של עומר הזרמים בגופנו מתחזקים ״להיכנס?״ שאל עומר מתנשף

״כן״ אמרתי בחצי אוויר ״רגע״ עצרתי אותו סימנתי לו שיוריד אותי לריצפה וכך הוא עשה הרמתי את המכנס שלו מהרצפה הוצאתי את תעודת הזהות מהכיס ״ אני לא קטין נסיכה שלי״ אמר עומר צוחק וגילגלתי את עיניי צוחקת מחפשת את הקונדום ״מחפשת את זה?״ אמר מנפנף בקונדום שבידו ״ איך הספקת מה״ אמרתי מופתעת ״ עוד לא הבנת שאני בן זונה בזריזות ידיים?״ אמר מתנשא ״ חרמן חרמן אבל תינוק אחד מספיק לי״ המשיך צוחק ומשהו פתאום לא הסתדר לי בראש.. החלטתי לשים את זה בצד ולהמשיך במעשינו זרקתי את הג׳קט שלי על מכסה האסלה וסימנתי לעומר לשבת ״ כן המפקדת״ אמר בציניות נדלק מתפיסת השליטה שלי, שם את הקונדום ועליתי עליו, זה היה מוזר בהתחלה ודי כאב "כואב לך?" שאל מתנשף "קצת" אמרתי נאנקת "תפסיקי לנסות לרצות אותי תרצי אותך אני אגמור רק מלראות אותך גומרת אל תדאגי לי" אמר והורדתי את הקצב התחלתי לחפש אחר הנקודה הההיא שאצבעותיו תמיד מוצאות, שוכחת מהכאב התחלתי לרכב עליו בקצב אחיד ומדויק אחנו נאנחים שוכחים שאנחנו בתא של שירותי הבנים הוא ממכר האידיוט שלי.

בדרך החוצה מהתא אל השירותים לא יכלתי שלא לחשוב על מה שעומר אמר עם הזריזות ידיים כמובן שאני מסכימה איתו -אצבעות הקסם? הומצא עליו- חשבתי בראשי ויצא לי גיחוך מרוצה ״ על מה את חושבת״ שאל עומר מחבק אותי מאחורה ״ על הזריזות ידיים שלך״ אמרתי רצינית ״ אין לך די גברת״ אמר מקרב את אצבעותיו אל מפשעתי

״ לא זה, כאילו ברור שגם... אבל אם אתה כל כך אחראי ובחיים לא שוכח לשים קונדום מה קרה עם רותם?״ אמרתי מסתובבת אליו ״עם רותם שמתי קונדום יפה שלי״ אמר מרים אותי לשיש ונעמד בין רגליי ״ והוא נקרע?״ שאלתי משחקת בחולצתו ״ לא..אני תמיד בודק״ הוא אמר ופתאום קלט את מה שאני קלטתי ״ אתה חושב ש...״ אמרתי והוא נתקע במחשבות אבל העצבים שלי עלו, ״ אני כבר חוזרת״ אמרתי מדביקה לו נשיקה וקופצת לריצפה ״ אמה״ צעק לי כשקלט בדיוק מה אני הולכת לעשות.

״ יבת זונה״ צעקתי רצה אל רותם במטרה להעיף לה סטירה שתסדר לה את הראש אבל מישהו משך אותי אחורה ״ מה את עושה ילדה מטומטת״ אמרה לי בתאל צוחקת מחזיקה אותי ״שחררי אותי מישהו צריך להנחית את השרמוטה הזאת והמישהו הזה״ באתי להמשיך אבל בתאל דחפה אותי אחורה ״ המישהו הזה יהיה אני״ אמרה עם רעל בעיניים האגרופים שלה היו מפחידים מתמיד.. בתאל תמיד פותרת דברים במכות ובדרך כלל אני עוצרת אותה כי יש לה נטייה להסתבך אבל הפעם הכל היה כל כך מהיר ואת האמת? שמחתי קצת שהיא נלחמת את המלחמה שלי ״ מה עובר עלייך״ צווחה רותם שכבר ממזמן מרוחה על הרצפה ״ איכס״ אמרה בתאל מדלגת מעליה עם פרצוף נגעל והתפוצצתי מצחוק.