לזכרו 🥀||

'עושה לליאו בעיות'

אני קמה בבוקר שאור השמש מסנוור את עיניי,
אני מכווצת את עיניי ומרגישה כאב ראש עז.. אני מסתובבת לצד השני של המיטה ונתקלת בגוף גברי לידי, ואז אני נזכרת שהשתכרתי אתמול, ראיתי מישהו נחמד במועדון התחלנו להתנשק, הוא נישק טוב אז עכשיו הוא במיטה שלי כנראה אחרי לילה סוער..
אני רוצה להעיר אותו אבל אני אפילו לא זוכרת את השם אם שאלתי עליו בכלל.

אני מנערת את גופן בהתחלה בעדינות אחר כך טיפה יותר חזק.. לבסוף הוא מתעורר ועיניו החומות מתנגשות בשלי.

״בוקר נסיכה״ הוא מתקרב לנשק אותי ואני מתרחקת עם פרצוף מזלזל,
אני מתקרבת ללחוש לו משפט באוזניו ״אני נכנסת להתקלח שאני אצא, אתה רחוק מפה״ נשקתי לאוזניו בעדינות בסוף וקמתי למקלחת.

האיפור מאתמול עדיין עליי, הרגשתי את ריח הסגריות והאלכוהול עליי ״איכס״ מלמלתי לעצמי. פשטתי את בגדיי ונכנסתי למים הרותחים, משפשפת את עצמי חזק מורידה מעצמי את כל אתמול. אחרי כמעט ארבעים דקות של מקלחת אני שמה עליי חלוק ויוצאת.
אני ניגשת לארון הגדול בחדר שלי ומחפשת מה ללבוש, בין חולצה לחולצה אני שומעת קול גברי מהסלון.

יצאתי בעודי עם חלוק ושיער רטוב,
אני מביטה בדלת הסלון שרחוקה מהחדרים ורואה את לוסיה מתעמתת עם מישהו כנראה שרצה להיכנס.

״מי זה לוסיה?״ אני אומרת בקול גבוה.
״יש פה ליאו אחד שמתעקש להיכנס״
חשבתי לכמה רגעים בעיקר ניסיתי להבין מה קשור?
לבסוף סימנתי ללוסיה לתת לו להיכנס.
הוא נכנס ומאחוריו בערך ארבעה או חמישה שומרים.
היו עליו משקפי שמש שחורות וחליפה בצבע אפור, שיערו יפה מתמיד ואת ריחו את החזק היה אפשר להריח בכל מקום מאז שהוא עקף את קו הדלת.

״בלי השומרים, שיחכו בחוץ״ אני אומרת לו חד וחלק בקרירות ומתקדמת לכיוון החדר בתקווה שיבוא אחריי.
נכנסתי לחדר והוא אחריי, הוא מתיישב בכורסה שליד המיטה רגליו פתוחות בנוחות ואני עדיין עומדת.
״אז ג׳וליאני מה רצונך?״ אני אומרת אחרי כמה שניות של שתיקה.
הוא מסתכל עליי בישירות בלי כל הבעת פנים שהיא. זה מלחיץ אותי, זה מושך, זה מסקרן אותי.

״את עושה לי בעיות מיה״ הוא אומר ומשפיל את מבטו ועדיין לא מראה שום הבעה חוץ מלחזק את לסתו ולחשוף את עצמות לחיו.
אני מביטה בו בפרצוף שואל, למה הוא מתכון?
״איך לא ידעתי שהיית סוחרת פעם?״ הוא מרים אליי את המבט.
״זה היה מזמן למה זה חשוב?״ אני מסתקרנת..
״כנראה שזה חשוב, הרבה רוצים אותך, לעצמם, אז החלטתי שמעכשיו את תהיי תחתיי כדי שאף אחד לא יגע בך״ הוא אומר ואני מתבלבלת מכל המשפטים שהוא זורק לאוויר.

״מה לא הבנתי?״ אני מגחכת מעט.
״מה יש להבין? מעכשיו את תהיי קרובה אליי ואת תהיי שלי, אצלי במאפיה״ הוא מסתכל לי בתוך העיניים.
״אה אוקיי אוקיי תודה אבל אני לא צריכה עזרה ובטח שלא ממך״ אני שוב מגחחת הפעם בזלזול.
״את יודעת מי רוצה אותך?״ הוא עוצר ומביט בי בשאלה.
״מי?״ אני תוהה
״טובי קאלו, אחד מהנוולים הכי גדולים בעסק, אם היית יודעת קצת מהדברים שהוא עושה לנשים...״ הוא מוריד את מבטו לרצפה ופרצופי הופך מבוהל מעט.

״מה הוא עושה?״ תהיתי
״הוא אונס אותן, הוא מוכר אותן, הוא מרביץ להן, לבן אדם אין רחמים, היינו שותפים, עד אתמול.. שהוא אמר שהוא רוצה אותך לעצמו ואני לא הסכמתי, פתחתי מלחמה עכשיו. את מבינה?״ הוא מביט בי שוב
״מה הוא רוצה ממני?״אני משפילה מבט

״זה טובי, הוא ירצה את כולך הוא ירצה שתעבדי בשבילו כל יום כל היום בלי הפסקה הוא ירצה את הגוף שלך, והוא לא יפסיק עד שהוא ישיג אותך, הוא אמר שאת הסוחרת הכי טובה שהוא ראה.״
״למה זה כל כך חשוב לו?״ תהיתי שוב
״את אחות של טום, אצל קאלו תמיד נחמד לסגור חשבונות פתוחים עם משפחה וגם האגו המסריח שלו לא יתן לו להפסיד לי בכזאת קלות״
״אז מה עושים עכשיו?״ אני מתיישבת במיטה מולו ואני בגובה עיניו.
״את עושה, תארזי את עצמך תיפרדי, תעשי מה שבאלך, בעשר האנשים שלי באים לקחת אותך,״ הוא אומר חד וחלק בלי מקום לויכוח.
״מה? לאן? אני לא הולכת לגור איתך.״
אמרתי משולבת ידיים.

״אל תחמיאי לעצמך יותר מידי, יש דירה עם ארבע קומות בערך, אני שוכר אותה סתם אף אחד לא גר שם, אני חושב שאת הכי ראויה לגור שם כי..״ הוא עמר לרגע והשפיל מבט.
״כי היא הייתה של טום..״ השלמתי אותו משפילה את המבט גם אני.
״כן, יהיה לך שם את כל הפרטיות שרק תרצי השומרים יבואו ב22:00 לקחת אותך.״ הוא קם ובא ללכת,

״רגע!״ עצרתי אותו והוא הסתובב אליי
״אני אגור שם אבל יש לי כמה תנאים״ אני נעמדת גם אני ומשלבת ידיים.
״אני אהיה נחמד ואשמע את התנאים למרות שזה לא באמצ נתון לויכוח״ הוא אמר וגלגלתי את עיניי.
״טוב אז אחד אני אשתגע בלי לראות עולם, אני רוצה לצאת כל יום למועדונים לברים לאנשהו.״
הוא מגלגל את עיניי ״את משגעת אותי, אני אחשוב על זה״ הוא בא לצאת.
״שתיים״ אמרתי, עוצרת אותו שוב מלצאת החוצה.
״אני רוצה שאתה תבוא לקחת אותי בערב ובכללי אני רוצה לנסוע למקומות איתך״ אני אומרת ומלבישה עליי פרצוף חמוד שהיה נראה שמשפיע עליו.

״אני עסוק היום בערב״ הוא נאנח.
״תתפנה בשבילי, אם לא, אני לא באה.. ואולי תמצא אותי אצל דובי או טובי הזה לך תדע״ אני אומרת בציניות ומסתובבת אחורה.
״זה לא צחוק מיה אל תהיי ילדה״ הוא מסובב אותי בכעס ואנחנו עומדים קרוב אחד לשני, קרוב מאוד, הוא מסתכל עליי עם העיניים שלו שהפכו לכהות מעצבים, אני יכולה להשבע שאני טובעת בפנים שאני מסתכלת עליו..
אני מסתכלת על שפתיו מתאפקת לא לנשק אותו.

״אני יכולה להיות ממש מעצבנת שאני רוצה, תתפנה בשבילי״ אני אומרת בלחש.
הוא מביט בעיניי לכמה דקות ואז יוצא החוצה מהדלת.
אני מתחילה לארוז..