לזכרו 🥀||

גורל

ליאו קם בבוקר אחרי שהתהפך כל הלילה במיטתו...
הוא חשש מהכל.. הוא לא פחד על עצמו או שיקרה לו משהו..
הוא רק פחד שלא יוכל לשלוט בעצמו שם.
שבשנייה האחרונה יהרוס את הכל עם הדם החם..
הוא גם קצת התעצב מהמחשבה על התוכניות שהוא כל כך חלם עליהן... אבל בן רגע זה נחלף במחשבה שהוא הולך להציל את מיה...

הוא התעורר בבוקר , התארגן ויצא למקום בו קבע עם טובי..
הוא נוסע בג׳יפ השחור שלו.. הפעם עם עוד שתי מכוניות שחורות של שומרים אחריו...
הוא חושב הרבה בדרך, טובי קבע איתו במקום שומם שהוא לא מכיר. כמו יער מבודד..
אחרי כמה דקות ליאו ושומריו עצרו את האוטו מול דמותו של טובי שנשענת על המכונית שלו גם..
ליאו יוצא ממכוניתו מביט בטובי, מנסה לחפש את פרצופה של מיה אך ללא הצלחה.
הוא מוציא מהאוטו מזוודה קטנה עם כל תוכניות הבנק שטובי ביקש. אפשר להגיד על ליאו הרבה דברים אבל מילה יש לו. ושהוא נותן את המילה שלו הוא תמיד מקיים..
הוא מתקדם אליו וכך גם טובי.
״איפה היא?״ ליאו מרים גבה אליו בחדשנות
״היא במכונית, תביא לי את התוכניות ואני אביא אותה״ טובי פרס את ידו לצדדים.
ליאו גיחח אליו ונגע בשפתו התחתונה
״מי אתה חושב שעומד מולך? תביא אותה לפה עכשיו אל תבזבז לי את הזמן!״ פרצופו של ליאו נהיה רציני בסוף המשפט.
טובי הביט בו לכמה שניות ושהבין שזהו קרב אבוד הוא סימן לשומריו להוציא אותה מהמכונית.
ליאו מביט בדלת המכונית של טובי נפתחת וגופה הקטן והחלש של מיה יוצא משם, ליבו מתכווץ שהוא רואה אותה שוב.. היא התקדמה לכיוון ליאו בריצה צולעת ומתרגשת אך טובי החזיק בידה ועצר אותה.
״הפ הפ הפ לא כל כך מהר תיפטרי ממני נסיכה״ טובי החזיק בפניה.
״תוריד את היד״
עיניו של ליאו התכהו.
״אתה דואג מהיד? אתה לא יודע כמה כיף עשינו ביחד בזמן שלא היית..״
טובי מחייך..
ליאו הסתכל על טובי בבלבול ובכעס ״טובי תשמור על הפה שלך״ ליאו הזהיר אותו כי הוא הרגיש שהוא כמו פצצה מתקתקת.
״כאילו שלא תטעה היו לי זונות בעבר אבל וואו היא הייתה טובה״
ליאו הרגיש את הדם שלו נהיה רותח, הוא היה כל כך קרוב להרוג את טובי.
טובי לא הספיק לסיים את המשפט וליאו הניף את אגרופו לפרצופו..
טובי עף כמה צעדים אחורה ממשש את שפתיו הנפוחות ומביט בידו שמלאות בדם... חיוך מפלצתי ומעוות עולה על פניו.. ושומריו של טובי הניפו את אקדחם לכיוון ליאו ובאותו רגע גם השומרים של ליאו הניפו את שלהם.. 
מיה נבהלה מהרגע הדרמטי מניפה את מבטה לשתי הצדדים והרגשת מתח בינהם..
טובי הרים את ידו מעט כדי לסמן להם להוריד את האקדחים וכך הם עשו.
מיה עמדה אל מול ליאו מפוחדת ומכסה את פיה בהלם מעט מהאכפתיות שליאו הפגין כלפיה.
אך ליאו לא מוריד את המבט מטובי, הוא זרק אליו את המזוודה עם התוכניות ״בהצלחה לך, לא סיימתי איתך טובי תהיה בטוח״ הוא יורק על הרצפה ליד טובי..
הוא מלווה את מיה לאוטו והוא ושומריו נוסעים מהמקום...
ליאו עדיין לא רגוע, מרעיד את רגלו בזמן שהוא אוחז בהגה..
מיה מביטה בדרך בבלבול ושתיקה בינהם..
זה לא איך שמיה דמיינה שיקרה המפגש בינהם
שהיא הייתה כלואה היה לה הרבה מה להגיד לו
ופתאום כלום?
הייתה תחושה מוזרה בין שניהם כאילו ששתיהם רוצים להגיד אבל לא יודעים מה...
״תודה״ מיה השפילה את מבטה החלה לשחק בציפורניה..
״אין על מה.. אני מצטער זה לא היה אמור לקרות לך״ ליאו אומר בקרירות לא מוריד את עיניו מהכביש.
״לא הייתי צריכה לברוח..״ מיה המשיכה לא להביט בו..
הוא לא ענה. רק הביט בה לשנייה והחזיר את עיניו לכביש.
הם הגיעו לביתו והוא החנה האוטו ברברס..
״אני לא רוצה יותר שתהיי רחוקה ממני.. את לא גרה שם יותר מעכשיו את אצלי״
ליאו קבע בזמן שהוא מסתכל לאחור לשנייה ..
מיה מביטה בו לשנייה ולא אומרת דבר..
זה מבלבל טיפה את ליאו שציפה שהיא תתנגד..
הוא חנה את האוטו והוביל אותה לבית..
מיה נכנסה לביתו וכולם הסתכלו עליה השומרים, לין...
היא הביטה בהם באופן מוזר וכולם חייכו חיוך ומחאו לה כפיים.. היא הסמיקה והרגישה מוחמאת כל כך..
על השולחן היו מסודרים הרבה בקבוקי שתייה חריפה, חטיפים ובלונים בצבעים ורוד ושחור היו מפוזרים על הרצפה הלבה והגדולה שלו..
כאילו שליאו ארגן מסיבהה או משהו חגיגי לכבודה...
היא הסתכלה על ליאו לרגע בחשדנות וראתה אותו נשען על עמוד משולב ידיים מסתכל עליה בגאווה ובחצי חיוך..
היא חייכה אליו והנידה בראשה..
כל השומרים קפצו על מיה בשאלות ובתעניינות
בעודה שומרת על חיוך מאולץ וטיפה מביושת מהדרך שבה היא נראית...
״טוב כולם להזדיין מפה תנו לה לנשום״ ליאו בא משום מקום והעיף את כל השומרים משם...
הוא הוביל אותה לחדר שלו..
״טוב אז את רוצה להתקלח, לישון? את לא חייבת לרדת לדבר הזה סתם חשבתי שזה יעשה לך טוב לשתות קצת..״ ליאו גירד בעורפו..
״אתה חמוד.. אבל אין לי בגדים למסיבה.. כל הבגדים שלי בבית השני״ מיה משפילה את מבטה
״תקחי משהו ממני״ הוא אמר והצביע על ארונו
הוא יצא מהחדר וחייך חיוך מרוצה שהבין שהיא סוף סוף לא יכולה להתלבש חשוף.
מיה התקלחה ופתחה את הארון..
היא התלבטה אך מהר הצליחה להרכיב משהו..
היא לקחה חולצה לבנה של ליאו שהגיעה לה עד לסוף התחתונים בערך וקשרה לה חגורה שחורה בבטן..
היא שמה מגפיים שחורים ארוכים שהגיעו לה את הברך בערך..
היא חייכה למראה לשנייה ויצאה מהחדר...
יודעת את מי היא רוצה לגרות הלילה.....