לזכרו 🥀||

הסוף.

את יודעת מה הבנתי?״ ליאו אומר בקול עבה תוך כדי שהוא מלטף את לחי ימין שלי.
מביט בי עם העיניים הירוקות האלה.
״מה?״
״הבנתי שתי דברים.. הדבר הראשון הוא.. הבנתי שאני אוהב אותך..״ הוא אמר לרגע וחקר את שפתיי.
״אוהב באמת.. את מושלמת מיה. אני רוצה אותך איתי ביחד״ הוא נשק לידי
״גם אני אוהבת אותך ליאו..״ התקרבתי לשפתיו הבשרניות ונישקתי להם.
״מה הדבר השני?״  התנתקתי ממנו
״הבנתי גם שאני כל כך פאקינג מתגעגע לזיין אותך מיה״ הוא מחייך אליי חצי חיוך שגורם לי צמרמורות.
הוא חיבר את שפתיו בשלי וערבב את הטעם שלו בשלי
הוא מוריד את חולצתו ואז מורה לי לעשות את אותו הדבר.
אחרי כמה דקות הוא מכניס את האיבר שאני הכי אוהבת בו לתוכי גורם לי להשתנק
״פאק-ק״ אחזתי בסדינים בעודו מנשק לי את העורף משאיר עליי סימנים..
״תגידי לי את זה מיה בייבי, תגידי שאני הכי טוב שהיה לך״ הוא מסתכל עלי מתנשף.
״אתה הכי טוב שהיה לי.. בבקשה אל תפסיק ליאו״ הוא נושק לשפתיו משאיר אותי בלי אוויר.
הוא זז בתוכי ומגביר את הקצב מידי פעם.
עם ליאו זה כל כך קל הוא יודע בדיוק איפה לגעת ומה טוב ומה נעים.. וכן הוא חד משמעית הכי טוב שהיה לי.
״תגמור בשבילי אני צריכה את זה״ אני משמיטה את ראשי לאחור שהאורגזמה עומדת בפתח.
״שתקי!״ הוא הכניס את אצבעותיו לפי.
״את לא צריכה שום דבר חוץ מאותי.. תגידי את זה!״ הוא הוא ממשיך להסתכל אל תוך עיניי.
״אני צריכה רק אותך בבקשה.. רק אותך״ אמרתי והוא גמר בתוכי וכך גם אני..

*לאחר שלוש חודשים*
נ.ק מיה:
אני יוצאת מהמקלחת לחדרי ורואה שם את ליאו ישוב ומחכה רק לי.
קפצתי מעט בבהלה וניסיתי לכסות איברי שהמגבת נשמטה ממני.
״ראיתי את כל זה כבר יותר מידי..
ואני אראה מתי שאני מחליט כי את שלי מיה ברונו.״ הוא התקרב אליי והניח לי נשיקה על השפתיים.
לבשתי מעליי הלבשה תחתונה בלבד והתיישבתי לידו.
״אתה רוצה להגיד לי משהו או שסתם חיכית שאצא מהמקלחת?״ אני אומרת מלטפת את עורפו.
״יש לי הרבה מה להגיד ואני לא הכי טוב במילים אז אני מקווה שאצליח לסכם את זה בצורה הכי ברורה שאפשר..״ הוא מכחכח בגרונו ומסתכל עליי.
״בפעם הראשונה שפגשתי אותך זה היה בהלוויה של החבר הכי טוב שלי, בהלוויה של אח שלי מגיל אפס..
לא ציפיתי שאראה אותך שם לא אשקר היית נראית כמו איזו מנורה בכל האווירה האפלה והעצובה שם..
זאת הייתה הפעם הראשונה שהבטתי בירוק של העיניים שלך.. שהשתכרתי מהריח שלך..
את כל כך שונה ממני אבל גם בדיוק כמוני..
לפעמים זה הרגיש לי כאילו באלי להביא לך סטירה שתשתיק אותך לנצח אבל לרוב החוצפה שלך הדליקה אותי.. לא צייתנית כמו כולן.
את המלאך הכי יפה שיכולתי לדמיין..
ואני אוהב אותך מהמקומות הכי אפלים בלב שלי ויש לא מעט.. גם שם יש אהבה אלייך מיה ברונו שלי.״ הוא ליטף אותי
הדמעות לא איחרו וזלגו על פניי ממשפט למשפט
הוא ריגש אותי.
״היי אל תבכי לי מיה.. אני רוצה אותך. לנצח את מבינה?״ הוא מסתכל עליי עם חיוך של ילד.
״מיה ברונו? התינשאי לי?״ הוא שלף טבעת מכיסאו והעמיד אותה ביננו.
הסתכלתי עליו והלב שלי פעם חזק עד שיכלו לשמוע אותו בחדר.
״כן..״ אמרתי בחיוך וקפצתי על שפתיו..
הוא ערבב את שפתיו בשלי ועטף אותי בחום.
״יפה לי? מיה ג׳וליאני?״ אמרתי בין דמעה לדמעה. נשענת על חזהו.
״הכי יפה לך בעולם.. ותכף גם יהיה ג׳וליאני קטן״ הוא הניח את ידו על בטני.
״אני שמח שנוצר לנו הדבר הקטן הזה.. יש לך את האמא הכי טובה בעולם אתה שומע?״ הוא התקרב לבטני והניח עליה נשיקה.
״זאת תהיה בת״ אמרתי והנחתי את ידי עליו.
״מה שתחליטי. אני אוהב אותך מיה ג׳וליאני״
״אני אוהבת אותך ליאו ג׳וליאני.. בעלי.״