לזכרו 🥀||

ה-שיחה

מיה:
התעוררתי בבוקר ומחשבותיי עדיין מתרוצצות בראשי.
התפרצתי החוצה בתקווה שליאו עדיין לא הלך לעבודה.
״ליאו?!״ קראתי לעבר בבית
אך אף אחד לא ענה לי
״ליאוווו״ קראתי שוב ואחרי כמה סיבובים בבית הבנתי שהוא ולוקאס כבר יצאו!
שיט!  חשבתי לעצמי
לא התעוררתי בזמן כדי להזהיר את ליאו מאנה..
הצמדתי את הטלפון לאוזני מצפה לשמוע את הקול של ליאו מהצד השני..
לאחר כמה צלצולים שכבר חשבתי לוותר..
״מה?״ הוא היה נשמע קצר בצד השני.
״אני צריכה להגיד לך משהו״
״אני אתקשר יותר מאוחר אני ממש לא יכול לדבר עכשיו״ הוא אמר וניתק.. לא אשפוט אותו.. המירוץ מתקרב ואני יודעת כמה הוא דרוך לקראת זה... אני מקווה בכל ליבי שאנה סתם רכלנית וזה לא משהו חשוב..
מאוחר יותר נפגשתי עם רפאל שוב..
הפעם, הוא ביקש שניפגש.
היינו בתוך המכונית שלו כי לא הרגשתי בנוח לצאת לשום מקום אחר אחרי שליאו הודיע לי שהוא צפה בנו בפגישה הקודמת.
״הכל טוב מיה?״ הוא תוהה אחרי שאני שותקת כבר כמה דקות ארוכות..
״כן.״ כחכחתי בגרון.
״בעצם לא כל כך״ אני מרימה אליו מבט דואג.
״אני יכולה לשתף אותך נכון?״ הוא הנהן אליי בחיוב.
״אתמול שמעתי את אנה מדברת בטלפון.. על ליאו ועליי ועל המירוץ הזה..״
״אנה המאלפת?״ הוא פוער עיניים ואני לגמרי מבינה את ההלם.
״כן בדיוק זאת. היא אמרה שעד המירוץ ליאו יהיה בכיס שלה.. וגם..״ באתי להגיד אך גוש בגרוני עצר אותי.
״וגם מה?״ רפאל כיווץ את גבותיו אליי.
״היה איזה קטע מלחיץ שהיא אמרה שהיא רק צריכה שמישהו ירחיק אותי מליאו והיא תדאג לכל השאר.. מה עם מישהו יעשה לי משהו?״ הסרתי את עיניי מהכביש והסתכלתי על רפאל בדאגה.
היה לו מבט קפוא מעט.. כאילו שהוא מחפש את המילים להגיד ולא מוצא..
״סיפרת לליאו?״ הוא אמר בלי להביט בי לבסוף.
״ניסיתי.. אבל לא הצלחתי כל כך אני מקווה שאספר לו היום״ הבטתי אל ציפורניי
״אני ממש מצטער מיה זה נורא בבקשה אל תפחדי..״ הוא התקרב אליי עם ריח הבושם והסיגריות המעורבב שלו
ליאו כל הזמן מעשן ועדיין אף פעם אין לו ריח של סיגריות.
רק ריח חזק של בושם..
הוא התקרב אליי עם זרועותיו הגדולות וחימם את גופי..
עצמתי את עיניי בתקווה שאירגע מעט..
אך דקירה שהורגשה בצוואר שלי גרמה לי לפקוח אותן במהרה.
נגעתי במקום הצורב והתנתקתי מרפאל מביטה בו.
״הייתי חייב, את לא היית אמורה לשמוע את זה״ הוא אמר והבחנתי במזרק שבידו.
עיניי נהיו כבדות והתגלגלו לאחור
ראיתי מטושטש
ולאט לאט הכל הפוך לשחור.