Between Lovers

פרק 14

״הו חזרתם בדיוק-״
״ערב טוב״ חייכתי קלות בעודי קוטעת את אריקה, נכנסת עם לוקאס אל הבית החם כשאריקה מסתכלת עלי בדאגה.
״את נראת מתה״ אכלס הציג עובדה כשהגעתי לעמוד לצד שולחן האוכל העמוס, זה היה נכון. בשבועיים האחרונים עבדתי כמו חמור, היה כל כך הרבה עבודה עד שרגליי רעדו מרוב עבודת נמלים מרובה לקראת סוף היום אם כי נהנתי מכל רגע. להכין זרים לרגעים שמחים כמו ימי הולדת או חתונה או אפילו כסתם מתנה לאדם שאתה אוהב, זה מילא אותי באושר. לא יצא לי לפגוש את בראיין במהלך כל הזמן הזה, בשלב מסיים אפילו כמעט והצלחתי לשכוח ממנו עד שהייתי חוזרת הביתה. יושבת מחוץ לדלת חדרי ומתצפת על דלת חדרו עד שאני מבינה כי אני מצפה לראות את פניו ולשמוע את קולו העמוק. אפילו לצעוק עליי על כך שאני לא בסדר או מטרידה אותו אבל העיקר לראות בו שוב.
״כי אני באמת כזאת, אממ.. אני לא רעבה אריקה אבל תודה בכל זאת״ הייתי עייפה, בקושי הצלחתי להחזיק את עצמי ערה כי עם כמה שזה נראה קל, מאוד קשה לתחזק חנות פרחים אף על פי שאני נהנת. הספקים של משלוחי הפרחים היו מגיעים מידי יום בשעה 6 לפנות בוקר כך שהייתי צריכה להתעורר בכל בוקר מוקדם ולפתוח את החנות בזמן, למזלי משבוע הבא ספקי הפרחים יגיעו בשעה מאוחרת יותר כך שזה יקל עלי.
״את בטוחה שאת לא רוצה לאכול?״ שמעתי את קולו העמוק בחדרי עם צליל צעדיו וסוגר את דלת חדרי, הייתי שכובה על מיטתי חסרת כוחות וביכולתי היה רק להנהן לחיוב עם ראשי.
״את כמעט ולא אוכלת״ הרגשתי את צד המיטה אשר היה לצידי שוקע מעט, הוא התיישב לידי. יכולתי להרגיש את ידו החמה והמחוספסת מלטפת בנעימים את שיערי בעוד קולו היה שליו אם כי אינו התאים לאישיותו, משרה בגופי תחושת נחת ממכרת לאחר יום עבודה קשה.

הרגשתי מעין תחושת ריחוף ואופוריה ממוטטת כשידו נכנסת אל תוך שיערי ואצבעותיו הארוכות מלטפות קלות את קרקפתי בעדינות ממכרת, כאילו גופי התנתק מהמשטח הרך שנקרא מזרן ועלה מעלה עד התנגש בעננים שסיפקו לגופי תחושה בלתי יאמנת של נוחות וכמיהה ממכרת.
״בוקר טוב״ קולה החזק של לילה נשמע בפתאומיות בחדרי ואף קרוב ברמה קיצונית לאוזניי, גורם לי להתעורר ולהרגיש בד מקומט מתחת גופי, מבינה כי ככל הנראה נרדמתי עם מגעו הטוב בשיערי אם כי, איך אפשר שלא? ידעתי כי אם הייתה ביכולתי להרגיש את ידו מלטפת את שיערי בצורה העדינה של אמש בכל יום, הייתי יודעת שהגעתי לגן עדן.
״תראי אותך, מסריחה! ישנת עם הבגדים של אתמול״
״מה השעה? שאלתי בעודי ישנונית, הייתי זקוקה לשינה הזו.
״השעה שאת צריכה להתעורר בה״ פקחתי את עיני אט כשאור היום החם מפציע בחלוני, מסתכלת הצידה אל שעון השידה ליד דלת חדרי ומבינה כי השעה מאוחרת שחשבתי שתהיה.
״פאק״ צעקתי ובמהירות התחלתי להתארגן ליום עבודה נוסף.
״מדי״ לילה קראה בשמי בעודי מצחצת את שיניי במהירות.
״לא עכשיו לילה, אני מאחרת״ יצאתי מהמקלחת במהירות, כמעט ונופלת בעודי מחפשת מה ללבוש בטירוף.
״מדי, יום ראשון״ היא תפסה בי, גורמת לחיוך קל לעלות על פניי כשההבנה נופלת עלי כרעם ביום בעיר.
״אז למה רק עכשיו את אומרת?״ נפלתי על מיטתי בשנית.
״תתקלחי ותרדי לאכול איתנו״ היא צחקה בעודה יוצאת מחדרי, התקלחתי בעונג על המים החמים אשר נוזלים על גופי, יוצאת מהמקלחת ומתיזה על עצמי את בשמי הטוב לאחר שלבשתי את אחד מהטרנינגים שלילה קנתה לי וירדתי לשולחן האוכל בעוד גברי הבית כבר ישובים במקומם ומתחילים לאכול.