Between Lovers

פרק 15

יצא לי לחשוב עמוקות אחרי שיחתי עם סופי לגבי הרגשות שלי ומשום מה אך הם לא היו ידועים לי, בנוסף לזה זה לא משהו רגיל, זאת אומרת בראיין הינו מאפיונר. כל מה שקרה עם אדם והעובדה הזו שאני נמצאת כאן היא באשמתו אך אולי זה גם לא כי יצא לי להכיר אנשים מדהים חדשים ועם יד על הלב, אני כבר לא יודעת מה לחשוב למעת דבר אחד לא יצא מראשי, גופו של בראיין אשר היה צמוד אלי. הזכרון בו גופו היה על גופי, נוטף זיעה וכל כך מושך בעוד עיניו סורקות אותי ואוזני שומעת את מעל הנהתו מפיו... זה מה שעיניי הצליחו לראות כרגע, לא משנה לאן הסתכלתי. ניערתי את ראשי קלות עם כל זכרונותיי וירדתי לבחוץ, רואה את הבחורים ישובים מסביב למדורת אש גדולה, מתקרבת אליהם בזהירות ומתיישבת ביניהם כאילו היית אחת מהם.
״אז תנו לי להיות בטוחה. אתה דרק, לוקאס ואלכס שאני כבר מכירה, אתה ג׳וש, מיגל ואתה אח שלו חורחה וזה ניקי״ שיחזרתי את השמותיהם לאחר שאמרו לי, אכן יש הרבה.
״ואני?״ שאל מהסס.
״אתה אנטוני האיטלקי כמובן״ אמרתי בעודי מבינה כי הוא הבחור שישב לידי קודם לכן בשולחן בזמן שהשאר גיחכו.
״ואלה ששם?״ ג׳וש שאל, רוצה לראות אם אני זוכרת.
״אממ.. זה עם הזקן זה בריק, לידו הבלונדיני זה אוליבר ולידו זה ג׳ייס״ הם מחאו לי כפיים לאחר שדיקלמתי את השמות, מרגישה כמו ילדה קטנה שזה עתה למדה ללכת לבדה.
״יש עוד הרבה מאיתנו את יודעת.. יקח לך זמן לזכור״ אמר דרק בנונשלנטיות בעודו מחייך אלי, מבינה כי יש לי למה לצפות בהמשךויותר מכך, מבינה כי צפוי לי זמן גדול לשהות בביתו של בראיין. ותוך כדי ישיבתי איתם אני מבינה כי אף אחד מהבחורים כאן לא פגשתי ביום ההוא שפגשתי את בראיין בסן פרנסיסקו, מעניין לדעת מי הם היו.
״יש לי את כל הזמן שבעולם בשביל זה״ חייכתי אליהם.
״אני יכולה לשאול שאלה ?״ שאלתי לאחר זמן רב של שקט נעים, הם הפנו את מבטיהם אלי.

״ברור״ ענה ג׳וש בזמן שבריק, אוליבר וג׳ייס התקרבו.
״א..איך זה..״ ניסיתי לנסח את השאלה מבלי לפגוע בהם.
״איך הגעתם למצב שאתם חיים במאפיה?״ מבטיהם היו המומים מעט, חלק העלו חיוך קליל. לא ידעתי אם שאלתי פגעה בנקודה רגישה ובנוסף לא רציתי לפגוע בהם אך זה סקרן אותי, עניין אותי לדעת על עברם של כל אחד מהגברים האלו ומדוע הגיעו למצב הזה שבו הם נמצאים במאפיה.
״אני אספר לך את הסיפור שלנו״ מיגל חייך אלי בביישנות.
״בשכונה שלנו במקסיקו הייתה הרבה פשיעה,  אחת מחבורות הפשיעה שמה מטען חבלה בבית הלא נכון, בעצם זה היה הבית שלנו, כל המשפחה שלנו התפוצצה עם הבית״
״רצינו לזיין לבני זונות את הצורה אבל לא היה לנו לא את הכוח או את היכולת לעשות את זה, היינו חלשים. עד שבראיין הגיע אלינו לפני 4 שנים, הוא אמר שיתן לנו בית ומחסה ובתמורה אנחנו נעבוד איתו. לפני שנה חיסלנו להם את הראש. הפשיעה בשכונה שלנו ירדה ועכשיו אחרים יכולים לחיות בשקט״ הוסיף חורחה לדברי אחיו.
״ההורים שלי התפוצצו בגלל מטען חבלה שהיה להם באוטו, זה קרה בגלל שאבא שלי לא הסכים לעיסקה שמישהו רצה לעשות איתו״ בריק סיפר מיד אחריהם.
״ככה זה אצל כולנו. לכל אחד מאיתנו יש איזה סיפור שבגללו אנחנו נמצאים כאן. ברור שהיינו רוצים חיים ״נורמאליים״ אבל זאת המציאות שלנו עכשיו״ אנטוני הוסיף לדבריהם. כאב לי לשמוע על סיפורם, חלקם איבדו את משפחתם ואף נשארו לבד בעולם ומה שחשבתי באותם הרגעים שדברו היה ׳ ילו אנשים אמיצים אני מכירה׳. חשבתי כמה ברת מזל אני ועד כמה שהחיים שלי היו יותר קלים במילים מועטות מחייהם אם כי חשבתי בעבר כי חיי הרוסים כמו הירושימה ונאגסקי.
״בראיין פשוט הציל אותנו מהתחתית שהיינו בה״ לוקאס אמר
״גם לבראיין קרה משהו כזה?״ שאלתי בסקרנות.