Between Lovers

פרק 17

״מדי, את לא אכלת כלום מאתמול בבוקר. בואי, זה יעשה לך טוב״ לוקאס קרא אלי בשעות הערב המוקדמות.
״אני לא רעבה״ זרקתי, לא היה ברצוני להסתכל אל תוך עיניו האטומות בשנית ולהרגיש את הקיר החוצץ בנינו, זה הפחיד אותי. גרם לי לחשוב כי לא אוכל לראות את עיניו הטובות שיש בהן כל כך הרבה חום אשר מציפות את ראשי יומם וליל ללא הפסקה מתמשכת, בטני נקשרה בעצב למחשבה זו.
״אריקה הכינה פנקייקים״ יש לו כושר שכנוע טוב ביותר. יורדת עימו לפינת האוכל בעוד מלני ישובה במקומי ליד בראיין ואף קרוב, צמודה כל כך אליו במקום אשר כבר לא היה שלי ככל הנראה, מחזיקה בידו החסונה ברכושניות זועקת בעודי חושבת כי איני אוהבת לראות זאת ... אפילו שנאתי את אחיזתה בידו המחוספסת והשרירית.
״בואי פרינססה, פינינו לך מקום״ אנטוני גרם לעיני להפסיק לבהות בידיהם המשולבות ולהתיישב לצידו בעוד ניקי מניח ערמה יפה של פנקייקים בצלחתי ומחייך אליי בחום.
״אתם מכירים אותי טוב מידי״ חייכתי קלות בעודי מניחה תותים וסירופ שוקולד על הפנקייקים המדהימים של אריקה, מנסה להנות מהאוכל הטוב אם כי עיניו המסתכלות וסורקות בי ללא בושה, גורמות לתחושת אי נעימות לתקוף את גופי.
״היית ממש מגניבה אתמול״ ניקי לחש לעברי בעודו מחייך אליי את חיוכו השובה לב כשעיניו מנצנצות כזוג יהלומים.
״חבל רק שלא הרגשתי ככה אחרי זה״ ההרגשה האיומה של להרגיש נבגדת אף על פי כי את הבוגדת עם.. לא הייתי מאחלת אותה לאיש אם כי היה בבראיין פיתוי שגרם לי להמגנט אליו במהירות ובעוצמה שלא תיארתי לעצמי, פיתוי שכל כך רציתי לשנוא.

״אתם יודעים מה נזכרתי? פעם אחת היייתה תחרות שתייה כזו באוניברסיטה כשהייתי בשנה הראשונה, היה צריך לשתות 4 כוסות של חצי ליטר בירה והמנצח היה מקבל 400 דולר . אחרי ששתיתי את כולן אבל לא זכיתי לצערי הלכתי עם חברה שלי סופי לאכול פנקייקים רק בשביל ההרגשה הטובה שהייתי בתחרות כזאת״ התחלתי לצחקק לעצמי בעודי נזכרת בזכרון הטוב, רואה כי גבריי הבית קשובים אליי.
״היא השאירה אותי לבד לכמה דקות וכשחזרה היא מצאה אותי מחבקת עץ גדול ליד המסעדה, מנסה לטפס עליו בטענה שאני עצלן ועצלנים ישנים הפוכים על העץ״ קול הצחוק נשמע חזק ברחבי הבית.
״אחרי שלוש שניות בערך הייתי למטה, נפלתי על הראש ופתחתי את הגבה״ הראתי להם את הצלקת הכמעט בלתי נראית שיש לי מעלה הגבה אשר טושטשה עם הזמן בו כבר הפסקתי לגדול בעודם ממשיכים לצחוק מהזכרון שלי.
״אז מהיום את מדי העצלנית?״ אלכס צחק והנהנתי לחיוב, זאת הייתה שבירת קרח טובה חייבת לציין.
״תזהרי שרק לא תתפסי על שנדליר ותשני הפוך״ צחקתי צחוק מתגלגל וטוב, זה אכן עזר לתחושתיי המרות. בסיום הארוחה התיישבתי ליד הבריכה בעודי מסתכלת על השמים הכהים בתקוה שמשהו יגאל אותי מהכאב שאני חווה כרגע כי אף על פי שצחקתי מהבטן קודם לכן עדיין רגשותיי לא השתנו לשחור העיניים. רציתי שיגאל את רגשותיי אשר היו מעורבבים מהגבר האחד לאחר, חושבת גם על אדם ואם הוא בסדר עכשיו או שמא הינו מרוסק וטובע בחובות כי עדיין אינו מצא עבודה ראויה.