Between Lovers

פרק 22

״אני חשבתי שהוא מפלרטט איתך ועוד השארתי אותך לבד,אני כזאת מטומטמת!״ סופי נאנחה בעצב כשכפות ידיה הקטנות מכסות את תווי הפניה היפים, צליל אשמה רותח נשמע מפיה עם דבריה בעוד פניה עטו מבט מתחרט ללא בושה. ברגעים אלו אני כבר יודעת עוד מאז שהיינו צעירות כי היא מאשימה את עצמה כבדות שלא לצורך.
ואשקר אם אגיד שאין בי מעט חרטה על שסיפרתי שקרה.
״אל תהיי קשה עם עצמך, אף אחד לא ציפה לזה. מזלי שבראיין בא בזמן״ רציתי לנחם אותה ובמיוחד לא רציתי שתרגיש שזה בגללה, לסופי יש נטייה לקחת על עצמה את האשמה גם אם היא לא זו שאחראית עליה אך הפעם לא אתן לזה לקרות. זו לא הייתה אשמתה, אף אחד לא חשב או ציפה שקרלו ההוא יהיה סטוקר ברמה חולנית כזו. אפילו עלתה בי המחשבה כי לא כדי לספר לה על שקרה אמש אך אם לא הייתי מספרת היא בוודאי הייתה נעצבת או מגלה על כך כדרך אגב כמו למשל שמלני הייתה מספרת לה או שמועות כאלה או אחרות שיכולות להסתובב להן ואין ברצוני שיקרה דבר כזה.
״בפעם הראשונה אחרי הרבה זמן אני באמת שמחה על מעשה שאחי עשה״ לילה הצטרפה לשיחה לאחר זמן ממושך בו הייתה בשקט כמעט מופתי שלא מתאים לאישיותה, ככל הנראה גם היא לקתה בהלם לא צפוי שהתפרס על כל גופה. ניגלה לי היום דרך לוקאס כי בראיין דרש מהבנים לעזוב את עבודתם לכמה שעות כדי לתצפת על החנות מהיום בו היא נפתחה, כדי שאם ויקרה מצב כזה או אחר תינתן לו שליטה מלאה בנעשה ואכן זה הצליח לו יותר משחשב. התברר גם כי ברגע שבראיין שמע על מעשיו של קרלו דרך ג׳וש ואוליבר שבאותם הזמנים הם אלו שצפו בחנות הוא עזב במהירות את עבודתו ופסע בדרך אכזרית ללא מעצורים את דרכו אלי, בדיעבד זו ההחלטה החכמה ביותר שלקח על עצמו עד היום וממה שלוקאס סיפר, בראיין החליט להגביר את ההבטחה על החנות כדי לוודא שקולו לא יחזור.. תקווה אם יהיו לו מספיק ביצים לזה.

״למה לא סיפרת לי שמלני לא בת הזוג שלו?״ לא תכננתי להגיד לה זאת ישירות בצורה כזו בוטה יחסית לסיטואציה בעלת הזכרונות הרעים בה נתקלנו אך זה סקרן אותי, עניין אותי לדעת בתקיפות מדוע לא אמרה לי ונתנה לי לחשוב כי הם ביחד בזמן שנשמתי מתייסרת לה בגהינום רדוף שדים.
״לא חשבתי שזה מה שאת חושבת... אחת הסיבות שאף אחד מאיתנו לא אוהב את מלני כי זה נגלה לעין שהכלבה הקטנה רוצה את אחי בגלל מטרה מסויימת, חשבתי שזה היה ברור לך שהם לא ביחד בהתחשב בעובדה שהתנשקתם. אחי לא טיפוס בוגדני.״ היה משהו בדבריה, בראיין אכן לא אמר ישירות שהיא בת זוגתו, אני היא זו שהסיקה מסקנות עם עצמה כשראתה אותם יחדיו אך למען הסר ספק, מה עוד יכולתי לחשוב? היא הייתה עימו יום ולילה, כל הבית שמע אותה והיא התנשקה איתו מול הפרצוף שלי. היא אמרה במילים ישירות שהם בני זוג לכן שמין הראוי שחשוב כך...
״ואם כבר מדברים עליו... איך הייתה הנשיקה?״ קרצה סופי בממזריות, מפיגה את האווירה הכבדה הנצורה בנינו.
״הוא היה בסדר.. אוי נו על מי אני עובדת? הוא היה מדהים.״ לא יכולתי שלא לשנות את תגובתי כשראיתי איך הן הסתכלו עליי ובנוסף ידעתי כי פניי בוהקות מאודם אכזרי, נועצת את שיניי בשפתי התחתונה בעוד פניהן עטו מבט מנצח אשר שידר כי ידעו שאגיד זאת מראש.
״הוא עושה לך את זה, הא?״ לילה זרקה בשובבות בעוד ידי עולות לפניי ומסתירות אותן כדי שלא אהפוך לעגבנייה יפייפה שהתבשלה עד לרמת אדמומיות מושלמת. לילה היא בחורה אלגנטית, היא נראית מרשימה ממבט ראשוני ודיבורה מרשים אף יותר מנראותה אך כשמכירים אותה מקרוב יודעים עד כמה משוגעת היא, אלו אחד התכונות הטובות בה. היכולת להיות אלגנטית כל כך ויחד עם זאת פרעית ומבולגנת.
״הוא כנראה מנשק טוב אם את מגיבה כך״ היא לא ידעה כמה היא צדקה, בחיים לא הרגשתי את הרצון העז ההוא לנשיקה כמו שהרגשתי עם בראיין, זה הרגיש כל כך נכון ויחד עם זאת מסוכן ביותר כאילו עם שפתיו האדמדמות הזהיר כי טעמן הינן הטוב ביותר, הוא היה פשוט.. ממכר.